תגיות: ליגת העל ווינר, מכבי חיפה
שלושה מחזורי ליגה הספיקו כדי לקבוע שמכבי חיפה יכולה להתפתח לקבוצה שיכולה לרוץ לאליפות מול ב"ש ומכבי ת"א. בית"ר ירושלים לא שם וספק אם תהיה, כשהפועל ת"א בנתה קבוצה נחמדה שיכולה מולם על המקום הרביעי. לא סתם המינוח הוא שהקבוצה של דייגו פלורס צריכה עוד להתפתח לכדי קבוצה שתרוץ לצלחת. הפוטנציאל קיים ויש תובנות ברורות איך מממשים אותו. שלושה מחזורים ושלוש תובנות.
התובנה ראשונה והחשובה היא שעלי מוחמד צריך להיות שחקן הרכב קבוע. זה לא קשור לצירופו של פיטר אגבה או לשחקנים אחרים בעמדות הללו שנמצאים בסגל. פלורס חווה אמש על בשרו מה קרה כשמוחמד לא היה על הדשא לדקה אחת בלבד. הוא ירד לקבל טיפול, השאיר בור באמצע שהוביל ל-1:1. בהמשך הוא הוחלף והיתה דעיכה ביכולת. עלי מוחמד ועוד עשרה בכל סיטואציה שלא תהיה ומול כל יריבה.התובנה שנייה היא ניסיון לצרף שחקן מספר 10 שינפק מספרים. במכבי חיפה מנסים להכניס את מתיאס נהואל לעניינים, אבל זה עדיין לא זה. אזרוחו של פייר קורנו מאפשר לליאור רפאלוב להביא עוד זר בעמדה הזו, מישהו שיביא לפחות חלק מהמספרים שעזבו יחד עם דיא סבע. ההבדל בין מכבי חיפה הנוכחית להפועל ב"ש ומכבי ת"א הוא קינגס קנגאווה ודור פרץ. אם היה לה שחקן תואם לאלה, היא היתה מועמדת ודאית לאליפות.