תגיות: מכבי חיפה
לאחר שבוע הפסטיבל של הניצחון מול אשדוד, מגיע תורו של שבוע הסקנדל, ומכבי חיפה לא מצליחה לנצח את הפועל בדרבי חורק וחסר כל ברק וניצוץ יצירתי שהסתיים אמש (ראשון) ב-1:1.כיאה לקבוצה קפריזית שמתנהלת לפי סיטואציות של מהרגע להרגע ובצל הניצחון הגדול מול אשדוד, מכבי חיפה החליטה להשליך את המתנה המאוד יקרה ובלתי צפויה שהעניק לה האיזרוח של קורנו ולהסתפק בסגל הקיים.
גם במצב אופטימלי שבו כל החלקים עובדים במלוא הכוח, ניתן לראות שמשהו עדיין חסר במכבי חיפה. אתמול, לדוגמא, היה מצב שבו לא כך החלקים עובדים, בלשון המעטה, ובמצב שבו המאמן מהצד השני נערך (יותר נכון מתעשת) מול התבנית של מכבי חיפה, אין לה את האיכות והתשובות המקצועיות בכדי להוציא יש מאין ולהביא שער מחוץ לקופסא.הפתיחה הייתה מלאת התלהבות, והקבוצה נישאה על גלי האווירה המחשמלת שהייתה באיצטדיון והביאה שער מוצדק לחלוטין. המומנטום נמשך ושער נוסף, דומה לראשון, נפסל על אופסייד - ובנקודה הזו, גל אראל לקח החלטה אמיצה וחכמה, שהרוויחה לו נקודה ובמזל גדול שלנו, לא יותר מכך. חילוף מהיר בהגנה ובקישור, והפרצות מהן חגגה מכבי חיפה נסגרו. השיוויון של הפועל לא איחר להגיע ובאופן כללי, המעברים של הפועל חיפה הפכו באחת למסוכנים יותר. בנקודה זו, ציפיתי לשני דברים - הראשון, שפלורס יזהה את הסיטואציה וישנה אותה, פנימית או חיצונית. השני, שהשחקנים שאמורים להיות מובילים, דוגמת נהואל, ייקחו על עצמם יותר וינסו להוציא את הקבוצה מהתקיעות. בפועל, לא זה ולא זה קרה, ומכבי חיפה הלכה ופשוט התפיידה מהמשחק. שום דבר מעניין או יצירתי לא קרה, הכדורים קדימה לאיסט למאבקים מול שון גולדברג הפכו לאייטם הכי מסוכן במשחק המשמים הזה, ואם לא ירמקוב ביכולת אדירה (למרות חלק מסוים בשער שספגנו), הפועל הייתה חוגגת עלינו דרבי שני רצוף.עיקר הדגש והזרקור היה על נהואל. בצעד של אמון (או של חסכנות מרתיחה, תלוי את מי שואלים), קיבל נהואל גם את הגלימה של מספר 10 וגם את הגב המקצועי שלו חיכה מהרגע שבו הגיע לכאן. אתה תנווט, אתה תוביל. והוא אכן ניווט אותנו במשחק הזה - ישר לתוך הקיר. גם הדברים שהוא כן הצליח לעשות במשחקים הקודמים, מסירות החץ והפס המעניין לגול, כבר לא שם, ונראה שהחלון שבו נהואל יהפוך להיות מה שציפינו שיהיה עבורנו הולך ומצטמצם.גם העובדה שלא היה לו מחליף בעמדה על הספסל לא שירתה, לא אותו ולא אותנו, ונאלצנו לא רק לראות אותו הולך ומתקפל לתוך עצמו (במצב בעיטה על הרחבה פשוט להחליק כדור לעלי מוחמד ולברוח מהסיטואציה) אלא גם מחמיץ הזדמנות ענק ממש בדקות האחרונות של התוספת.
נהואל אינו השחקן הראשון שנכנס ללופ של חוסר ביטחון ומתקשה להפיק מעצמו, היו רבים לפניו. וכן יש אלמנט של השקעה ומלחמה אמיתית שלו, לפחות בכל מה שנוגע למשחק הלחץ, אבל ככל שעובר הזמן והרגע, הניצוץ שידליק הכל, הבעיטה המדויקת והחזקה ולא דרדלה לדגל של הקרן, לא קורה - כך הולך ומצטמצם הסיכוי שלו להפוך לשחקן מוביל פה.
אין ספק שחלק מהעניין, חלק גדול אפילו, הוא מנטלי, כי יכולות אני יודע בוודאות שיש לו. אבל חוסן מנטלי והתעלמות במצבי לחץ ובמשחקים קשים הם חלק מהסיפור והם חלק מהחבילה שנדרשת ממספר 10 בירוק, ואם נהואל לא מספיק חזק מנטלית, זה יכול להתברר כקריטי בעבורו ובעבורנו. נהואל, מעצם המשבצת שנקלע אליה, או שקלעו אותו אליה ראשי המועדון, נדרש להרים את הרמה שלו באופן מיידי.וזה לא שמסביבו היה הכל דבש, כן? חזיזה נתקע לעצמו ברגליים ומפגין עצבים במקום להתנהג כמו קפטן, איתן אזולאי מתרוצץ אבל בקושי חוטף ומתקל, פול גז בניוטרל, לא בטאי ולא קורנו הפיקו משחק לקלטת, גולדברג התקשה מאוד מול איסט ודווקא עלי מוחמד שהיה הטוב בקישור ונראה חי ומעורב, הוא זה שיוצא החוצה בחילוף. גם המחליפים שהביאו כסף במשחקים הקודמים נראו לא מספקים, והתרסקו שוב ושוב על גלי מסירות הרוחב על סף הרחבה של הפועל חיפה.בסופו של דבר, נראה שהבעיה העיקרית שלנו היא פשוט היעדר איכות בחלק הקדמי. אפילו אם נהואל יתחיל להתניע, קשה לראות מאיפה בחלק הקדמי יגיע הניצוץ. סטיוארט נותן תוצרת אבל הוא לא שחקן שיכול לקחת כדור, לעבור שניים ולתת בזווית. נכון להיום יש לנו לא מעט אתלטיות בכנפיים, לא מעט מהירות - אבל לא מספיק איכות.כמה שעוד שחקן של מספרים, אחד שיש לו גם יכולת וגם אומץ, יכול היה לשנות את התמונה גם אתמול.