תגיות: בית"ר ירושלים, הפועל פתח תקווה, הפועל תל אביב, ליגת העל ווינר
1. בית"ר. את הניצחון של בית"ר ירושלים על מכבי בני ריינה ראוי לקחת עם יותר מקורטוב של מלח. ריינה היא קבוצה שעוד לא מצאה את עצמה, ושלמעט אנטוניו ספר - אין לה כלים אמיתיים כדי לייצר משהו פרודוקטיבי. היא עסוקה, כמו בעבר אבל עם שחקנים יותר טובים, בשיטה שאני קורא לה "לעקוץ ולשרוץ"; מצד אחד, לגנוב גול ממצב נייח או מתפרצת; ואחריו, להמאיס את המשחק על היריבה שלה עד שתרצה לפרוש מהמשחק כולו. ברגע שריינה ספגה את שער השוויון, היא רק חיפשה לשמור על תיקו - ומכאן הדרך היתה יותר פתוחה לבית"ר לנצח.
אבל גם אחרי שנתתי את הנחת "היריבה החלשה", היה וייב אחר סביב בית"ר במשחק הזה. בניגוד למשחק הקודם נגד ק"ש (אולי גם בגלל שהמשחק לא היה בטדי), ראית שתי תכונות חדשות בבית"ר: אחת היא סבלנות; היכולת להמשיך ולשחק באותה הדרך, עד שהגיע שער המהפך של אצילי; והדבר השני הוא רוגע. שחקנים לא ניסו "להציל את המולדת", אלא התמקדו בדבר שלהם - במעין ביטחון עצמי שהשער יגיע. ובסוף, הוא גם הגיע. פעמיים.אבל אולי הניצחון הזה היה חשוב בעוד אספקט. זה לא סוד שבית"ר פתחה את העונה בצורה קצת מקרטעת - שבין מבחן התוצאה האולטימטיבי (לכאורה), לבין היכולת עצמה היה פער גדול. גם נגד סכנין, גם נגד מכבי חיפה, גם נגד ק"ש ובעיקר נגד הפועל ת"א - בית"ר לא הצליחה לממש את עצמה כפי שחלמה. אבל "מתוך שלא לשמה, בא לשמה" - ודווקא רצף של מקרים הצליח פתאום לייצר הרכב שיחסית עובד.היעדרו של גיל כהן, גרם לכך שלוקה גדראני (הטוב בשורות בית"ר) המשיך לקבל קרדיט שבוע שני ברציפות. כשטבארש מורחק וירין לוי פצוע, פתאום אביאל זרגרי חזר להיות אופציה (והיה בכלל לא רע). ומעל הכל, הגיע החילוף בדקה ה-38 - שבו מורוזוב המאכזב יצא ורועי אלימלך נכנס. ופתאום, הרגשת שמשהו השתנה. משהו קצת יותר זרם והרגיש יותר נכון במשחק של בית"ר. וזה בלי לציין את הכניסה של ג'ונבוסקו קאלו ואפילו זיו בן שימול, שנתנו יכולת לא רעה בדקות שלהם (קאלו גם נתן את החותמת הסופית לניצחון).האם יכול להיות שדווקא רצף של מקרים - גרם לברק יצחקי למצוא את ההרכב הנכון שלו? הנוכחות של גדראני שיפרה מאוד את היכולת של קרבאלי, מנדי כבר קנה לעצמו את עמדת המגן השמאלי ועכשיו אלימלך נכנס חזק לרוטציה כמגן ימני. החלק החלש של בית"ר העונה הוא ההגנה - ופתאום נמצאה פורמולה שבה זה הצליח להיראות יחסית טוב. בקישור יונה חוזר ליכולת הטובה שלו, מיכה ממשיך להבריק (שותף בשלושה משחקי ליגה - בשלושתם היה מעורב בשער) וטבארש יחזור ככל הנראה לעמדת הקשר האחורי במקום זרגרי. על השלישייה הקדמית - שועה ואצילי עושים את שלהם, קאלו או חוגי - זו שאלה של מי יהיה יותר טוב בשלב הסיום.אבל בפעם הראשונה העונה בליגה, בית"ר יכולה להרגיש שיש לה רעיון שמצליח. שהעסק דופק קצת יותר טוב מהמקריות ומהבהלה שנפלו עליה במשחקים הקודמים. מעניין יהיה לראות האם יצחקי יאמץ את השינויים האלה גם הלאה - אם כן, יכול להיות שבית"ר בכל זאת תגרום לאוהדים שלה להרגיש קצת יותר אופטימיים, וקצת פחות לחוצים.