ברשותכם, היות והמשחק אתמול זהה במהלכו מסקנותיו לשני אלו קדמו לו, אפתח את טורי זה בעניין אחר, רלוונטי ובוער לא פחות: משטרת המחשבות של הספורט בישראל נכנסה להילוך גבוה, ונחרדה באופן קולקטיבי מהמחאה הסופר לגיטימית, זו שקוראת בשמו של יעקב שחר. מילא החבר׳ה ברדיו המקומי שממהרים להזדעק, אני מבין אותם. גם גורמים אובייקטיביים וחיצוניים, כולל כאן בערוץ ובאתר, מיהרו להגן על כבודו של הנשיא. "זה לא הוא! מה פתאום, באיזו זכות אתם מוחים נגדו, כפויי טובה, זה ההוא וההם והדודה שלי והשכן שלי ממול. הוא נותן את הכסף והם, לבושתנו, מפשלים איתו בצורה כל כך נוראית".ראשית, לא זכור לי ששאלו מישהו מקרב אנשי התקשורת הספורטיבית בישראל, מקומית וארצית, אם מותר לקיים מחאה וכנגד מי. זכותנו המלאה והמוחלטת כקהל למחות כנגד כל מי שאנחנו רואים לנכון, באופן לגיטימי, לא אלים ומכובד. ניסיון המשטור הזה הוא מטופש ומיותר.שנית, אם נידרש לליבת הטיעון של המסנגרים על יענקל`ה ("הוא משקיע הכל (זו אמת) אבל אחרים שמפשלים"), נגלה ששם ממש קבור הכלב: אמת, הוא לא קובע בעצמו (למעט הפעמים שבהן הוא כן קובע כמו המינוי עכשיו של בכר והבחירה בכיוף כשוער ראשון אשתקד) והוא נותן המון כסף. אבל אני רק שאלה, מי זה שמחליט מי ימונה וישתמש בכסף? מי זה שבוחר אנשי מקצוע לא טובים ולא ראויים? מי החליט למנות שחקן שעדיין מזיע בסוף משחק להיות ראש המערכת המקצועית, בלי שום הכשרה מוקדמת? מי היה זה שתחת ידיו היה מנגנון משומן שעבד נהדר והתפרק תוך שנתיים? הרי בסוף כל האשמים הארעיים מתחלפים, והוא כאן.זוכרים את מסיבת העיתונאים ההיא, לפני מה שמרגיש כמו אלף שנים? אמר האיש יעקב שחר משהו בסגנון של "בכר הלך, אני נשארתי, מעכשיו תבואו בטענות אליי". אז הנה, אנחנו באים אליך בטענות, ועושים את זה בצורה מכובדת, ואפשר לקבל את זה. מכבי חיפה במצבה וגלגולה הנוכחי גדולה על כלל המערכת הקיימת (להוציא צדיקים כאלו ואחרים שמשמשים כילד ההולנדי עם האצבע בסכר) בארבעה מספרים לפחות. הכישלון הזה הוא לא מקרי, הוא השיטה, ב-15 שנים לייצר ארבעה מאבקי אליפות, כשהרביעי הוא בגדר שאריות מהקבוצה הגדולה, עבור מועדון בסדר גודל כזה, זו קריסה קולוסאלית.אני לא מטיל צל של ספק בתרומה הענקית שעשה יעקב שחר עבור המועדון ובעובדה שההצלחות האדירות שחווינו הן בזכותו, בעיקר בזכותו. לעד אוקיר תודה לאיש ואעלה את שמו על נס כי מגיע לו, גם השנים האחרונות לא ישנו את מה שנתן לנו. אף אחד לא ייקח את זה ממנו. אבל כמו שבמקומות אחרים במדינת ישראל נוהגים לעשות, הרי שגם כאן יש בתקשורת המקומית מי שנוהג לתת קרדיט על ההצלחות ולנקות מהכשלונות. מתוך אחריות מלאה ואכפתיות למועדון, שאת זה אין ספק שיש לו ובענק, יעקב שחר צריך לקחת אחריות על הכשלונות. גם בעבור המועדון, אבל גם בעבור המוניטין שלו שניזוק עם כל שנה כזו שעוברת. הדיבורים על 50 אחוז פה, 50 אחוז שם הם מיותרים. אני מבין את הרצון של המועדון לנסות ולהביא לסיום מכובד, אבל חושש מאוד שזה לא באמת אפשרי בקונסטלציה אותה הם מנסים לרקוח. מכבי חיפה צריכה להיות מנוהלת בבעלות מודרנית ומקצועית יותר, ויפה שעה אחת קודם. כולם משלמים בזמן, אבל במצבה הנוכחי אנחנו צריכים משהו גדול וטוב יותר, מגיע לנו.אלו צעדים לטווח הרחוק יותר. בטווח הקצר, יש נזק עצום שצריך להתחיל ולצמצם. ההחלטה הראשונה שיעקב שחר צריך לקבל, במסגרת סדרת החלטות לא קלות, היא הרחקתם המיידית של ליאור רפאלוב ואיציק עובדיה מכל קבלת החלטה מקצועית במועדון. לא ראש מערך סקאוטינג ולא כלום, לאור ההתנהלות הנפסדת שלו העונה, ליאור רפאלוב לא צריך לשאת שום תפקיד מקצועי במכבי חיפה, לא עכשיו, לא אף פעם. על השני בכלל אין מה להרחיב את הדיבור. מי שבנה את הסגל הזה באופן הזה, מי שהביא לכאן את אגבה ומכר לנו אותו כ-6 המיוחל, מי שראה קבוצה עם רמת כישרון כל כך נמוכה והחליט בכל זאת לא להביא זר נוסף על בסיס ניצחון ליגה אחד מול אשדוד, מי שמשך בכתפיו בזלזול כשהקבוצה הודחה בבושת פנים מאירופה מול קבוצה פולנית בינונית, מי שאחרי עונה כל כך נוראית לא התאבד על חיזוק בכל מחיר ובניית קבוצה הישגית עבור הקהל האדיר הזה - לא יכול בשום דרך להמשיך לקבל החלטות על המועדון.כל רגע נוסף שבו שני אלו מקבלים קרדיט לעשייה במועדון יכול פוטנציאלית רק להגדיל את הנזק, ואם מכבי חיפה רוצה להיבנות מחדש באופן טוב יותר, לעצור את הדימום ולהתחיל לטפס חזרה למעלה, היא חייבת להפסיק עם משיכת הזמן ולחתוך בבשר החי. כמובן שגם על השחקנים נחה אחריות עצומה למצב - משחקנים שלקחו פה אליפויות עד לא מזמן אתה מצפה איזשהו קור רוח בדקות קשות. "ההתחרבנות הטוטאלית" הזו, הלוזריות העצומה והפאניקה הבלתי נשלטת בדקות הסיום, אחרי שכבר הצלחנו להפוך פעמיים את התוצאה, הן בלתי מתקבלות על הדעת. לא משנה לי אם ההחלטה לשרוק פנדל נכונה או לא, עצם העובדה שמגיעים לנו כל כך בקלות לרחבה בדקות הסיום והיעדר כל ניסיון נורמלי להתקפהבסוף, קורה במכבי חיפה מה שקורה תמיד בתקופות האלו - גם מה שעבד מקודם כבר לא עובד ומידרדר ברמתו. להלן ירמקוב... הביטחון יורד אצל כולם והפאניקה עצומה בכל מקום. אומר בכל מקרה - אני מאמין שמכבי חיפה תעשה, בסופו של דבר, פלייאוף עליון, ושגם בסגל הנוכחי אפשר לבנות קבוצה טובה ובסיס לשנים מוצלחות יותר. אבל זה לא יגיע מעצמו, ואם הלך הרוח במועדון ימשיך להיות זהה לזה שיש בו כרגע, אם לא תהיינה פעולות דרסטיות בקרוב - כל האפשרויות פתוחות. מי שחושב שהגענו לתחתית התהום יכול להתבדות במהרה, יש עוד מרחק לא קטן להידרדר. ובכל זאת - לא הכל שחור! תודה לאל, יש עכשיו שלושה שבועות של חופש בחסות פגרת השזרוע. נחסך ממני התענוג של לחזות שוב בריטואל אובדן הנקודות. אני מקווה שבכר ינצל את הזמן בכדי לנסות ולייצב איכשהו את השורות, מחנה אימונים או מחנה מעצר בקפריסין, טקס גירוש שדים, כל דבר שיגרום לקבוצה הזו לא להסריח מפאניקה בכל רגע לחץ, ואולי נקבל מהצד השני של הפגרה קבוצה קצת אחרת. במצבנו, נקבל כל צעד למעלה בברכה. קבצנים לא יכולים להיות בררנים.פגרה נעימה, מי ייתן ובסיומה יעבור אחרון אחינו החללים את הגבול בחזרה לעזה ותסתיים הסאגה הנוראית הזאת סופית.