עומרי גלזר רק בן 29, ועוד לפני שיא הקריירה, אבל כבר עבר המון בכדורגל הישראלי. הוא הגיע למכבי חיפה כאחת ההבטחות הגדולות ביותר, הצטיין במדים הירוקים, זומן לנבחרת וקיבל את אפודת השוער הראשון בגיל 20 בלבד, אך לאחר מכן חווה משבר מקצועי, עבר להפועל באר שבע, חזר להיות השוער הבכיר בישראל ומשם עבר יחד עם ברק בכר לכוכב האדום בלגרד. גלזר התארח בפודקאסט "שער הזהב" של חברת GNA אותה עזר להקים, וסיפר על רגעי השיא, הקשיים ואיך צמח מהם. צפו בפודקאסט המלא>> נבחרת ישראל"זה דור מצוין, צוות מקצועי ברמה גבוהה. יש קטע במדינה שלנו לייצר ציפיות גבוהות. אנחנו משחקים נגד נורווגיה. כל הסגל שם משחק בטופ 5 ליגות בכירות. ברור שאתה רוצה להיראות יותר טוב. יש מגמת שיפור. אנחנו באים לשחק כדורגל, לא באים להתבטל. לטווח הארוך, יש פה התקדמות ובעזרת השם נגיע לטורניר גדול. רן בן שמעון מאוד יסודי, יודע מה הוא רוצה. הוא רוצה ליזום, לייצר כדורגל חיובי ולא משנה מי הנבחרת שעומדת מולו. אין אגו בנבחרת. הצלחת הנבחרת היא מעל הכל. בשנים עברו היו פיגורות, אגו, פחות צעירים. היום יש ראייה לעתיד. לייצר נבחרת מאוחדת. חשובה הצלחת הנבחרת מאשר שחקן כזה או אחר".המעבר לחיפה"מקצועית התחלתי בחיפה טוב מאוד. הייתי השוער הראשון עם רנה מולנסטיין והיתה לי שנה טובה מאוד יחסית למצב של הקבוצה. בגיל 20 כבר זומנתי לנבחרת והייתי השוער הראשון. אז הגיע גיא לוזון, והיה חריש עמוק. לא הצלחתי לעמוד בציפיות. זה מאוד מנטלי. היה לחץ אטומי במכבי חיפה. התקופה הזו בנתה אותי להמשך, אבל לא הצלחתי להתמודד עם הלחץ כמו שצריך. אתה לוקח כל דבר ללב. אז הגיעה הטעות בדרבי. פרד רוטן בחר להוציא אותי במחצית. בתקופה ההיא במכבי חיפה חיפשו שעיר לעזאזל או מישהו להאשים ואז ישר נתפסו עליי ואז `אכלתי כאפה`".ההשאלה לנס ציונה והחזרה לחיפה"הגעתי כבכיר, חצי העונה הראשונה היתה פחות טובה. אחרי זה הגיע ליאור זדה. היה לי חיבור איתו מהרגע הראשון. הוא אמר לי `גלזר, אני סומך עליך בעיניים עצומות, תעשה מה שאתה רוצה`. היתה לי חצי עונה שניה מדהימה. מכבי חיפה מאוד העריכו אותי, כל הזמן היו שיחות עם יענקל`ה. היתה לו זיקה לנס ציונה, למועדון, לעיר. הם לא יכלו לשלם את השכר שלי. מה שהם לא יכלו לשלם, הוא השלים את השאר. היתה לי משכורת של 27-28 ויענקל`ה שילם לי את ההפרש"."בהתחלה עם ברק בכר ו-וייזינגר הייתי `מנודה`. הם לא רצו אותי והתאמנתי עם דרור שמשון בצד. היתה לי משכורת כבדה לשוער שני והם רצו להריץ את שריף כיוף. גלעד קצב מצא לי קבוצה בהולנד, ואלבייק. מאוד רציתי מגיל צעיר לצאת. זו היתה התפשרות מאוד גדולה. הייתי צריך להרוויח 5,000 יורו בחודש. חיפה היתה מוכנה להשלים לי עוד 3,000 יורו בכל חודש. כבר היה לי כרטיס טיסה. יום לפני המחנה אימונים בסרביה, קיבלתי שיחה מווייזינגר. הוא אמר לי שעקץ את ג`וש כהן עכביש... סיפור הזיה... זה הזדהם והוא לא יכול היה לטוס. הוא אמר לי לטוס איתם ולא קיבלתי שער כל המחנה. ברק אמר לי שהוא מתנצל, שהוא לא הכיר אותי"."הרגשתי שלם להחזיר על התקופה במכבי חיפה שלא הצלחתי. ידעתי שאני יכול להוביל אותם למקומות טובים. ג`וש חזר ואני הייתי שוער ראשון. אחרי ההפסד להפועל כפ"ס 3:2, ברק לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא רוצה להחזיר את ג`וש. לפעמים דברים לא מתחברים. יש קארמה. קיבלתי את זה. ג`וש נכנס והיה מדהים. זכינו באליפות. היה טירוף שאני לא יכול להסביר".המעבר לב"ש"אחרי חיפה נגמר לי החוזה, הייתי שחקן חופשי. ברק ו-וייזינגר הציעו להישאר ואפילו לשדרג את השכר. היתה לי הצעה מב"ש. הם היו בלי שוערים. דיברתי עם גיא פרימור והוא אמר לי שיבוא עוד שוער ראשון, אבל הכל פתוח. ויתרתי על 50-60 אלף דולר בלי ודאות להיות שוער ראשון. הרגשתי בשל ואמרתי לעצמי שלא מתחבר לי במכבי חיפה. אני רוצה להתחיל מחדש, דף נקי"."ואז אריאל הרוש... שוער שני זה מלמעלה, אין מה לעשות. הוא נפצע בסמי עופר מול מכבי חיפה. כשוער שני הדבר הכי קשה זה להיכנס באמצע משחק. אתה ישר בגוב האריות. הרגשתי מאוד בשל בגיל וביכולת. ניצחנו שם 1:2, אין לי מושג איך. כתשו אותנו 90 דקות. זו הייתה סגירת מעגל בשבילי. לנצח את מכבי חיפה בסמי עופר. משם תפסתי את המקום וזכינו בגביע אחרי פנדלים. אחרי שעלינו לבתים בקונפרנס ליג, אלונה באה ורצתה לפתוח לי את החוזה. שידרגה אותי הכי הרבה שהייתה יכולה. באזור 230-240 אלף דולר". הפציעה בכוכב האדום"בשנה השנייה שלי בכוכב האדום, נפצעתי במשחק האחרון של העונה בנבחרת. פציעה שחשבתי שהיא יותר קלה ממה שהיא באמת. זה היה אחרי שהייתה לי עונה מדהימה והיו דיבורים על מעברים, והקבוצה חסמה לי הכל. בקבוצה רצו להחזיר אותי מוקדם מהפציעה. אני רק רציתי להתאמן ולשחק ולא חשבתי על הגוף שלו. לפעמים האינטרס של הקבוצה לא תואם את האינטרס שלך. היא לא חושבת מה יקרה עוד 3-4 שנים. הקבוצה רצתה להחזיר אותי ולא חשבה מה יהיה אחרי זה. מדובר על ליגת האלופות, על הרבה כסף. זה פגע בי ונפצעתי שוב"."עלינו לליגת האלופות ובמשחק הראשון של ליגת האלופות לא הייתי מספיק טוב. הלכתי כבר לשיקום מחוץ למועדון במשך שלושה חודשים. הייתי אובד עצות, זה היה המוצא האחרון. אמרתי שלא אחזור להיות כמו שהייתי כי לא אבחנו את הפציעה נכון. אם הייתי עושה את זה מההתחלה, הייתי 3-4 חודשים בחוץ והייתי חוזר. זה התמשך והחמרתי את הפציעה. עשיתי סטופ, הלכתי למשקם שעבד עם קווין דה בריינה, לוקה מודריץ`, מתאו קובאצ`יץ`. שמונה בבוקר אתה מגיע אליו ועד חמש אחר הצהרים. אתה מקלל את היום שאתה משחק כדורגל. עשיתי פעם אחת ארבע שעות את אותו תרגיל. אתה אומר `למה אני צריך את זה?`. סיוט".בעקבות אותה חוויה מעצבת, יחד עם שחקן הפועל ב"ש בעבר אביב סולומון והכלכלן נועם מדר, גלזר עזר להקים את GNA, חברה לליווי וניהול פיננסי לספורטאים בישראל, במהלך הקריירה הספורטיבית שלהם והכנה ליום שאחרי.