עונת 2025/26 של היא עונת המפנה בקריירה של מוחמד אבו רומי. אחרי פתיחת עונה מצוינת של 3 שערים ו-2 בישולים בליגה, ועוד שער בלתי נשכח בניצחון הצעירה על הולנד, הוא קיבע את מעמדו כאחד הכישרונות הצעירים (21) הבולטים בכדורגל הישראלי. בקיץ הנוכחי הוא מסיים את חוזהו בעירוני קרית שמונה וכבר עכשיו אין קבוצה שמכבדת את עצמה בישראל ולא בדקה לגבי צירופו. מי שצופה בו היום, לא תמיד יודע שהכל התחיל בחצר קטנה בטמרה.מוחמד אבו רומי הוא פרויקט של משפחה שלמה שהפכה לכח המניע שלו. אביו ליווה אותו לאימונים ומשחקים מהרגע הראשון ושאר בני המשפחה מתגייסים עבורו עד היום. "גם כשאין הרבה אוהדים ביציע, תמיד יהיו שם כמה `אבו רומים` שיתמכו בו", מספר בן דודו אניס אבו רומי, שהיה בעצמו כדורגלן מבטיח במחלקת הנוער של הפועל חיפה בעבר ומשמש עבור שחקן הכנף הצעיר הרבה יותר מקרוב משפחה. כאחד שהיה שם, הוא עזב הכל ולקח את מוחמד תחת חסותו כשחווה משבר ראשון בקריירה: "יש לי אישה וילדים, יש לי עבודה והרבה עיסוקים, אבל ברגע שהרגשתי שמשהו עובר עליו עזבתי הכל בשבילו. מוחמד הפך לעיסוק המרכזי בחיים שלי"."מגיל אפס הוא חולם להיות כוכב, הוא חי ונושם כדורגל 24 שעות ביממה" מספרים בני משפחתו של הכישרון הצעיר, "בכל הזדמנות שהייתה לו הוא היה יוצא לחצר להתאמן, בועט בלי הפסקה. הוא ילד ממושמע עם רעב ששייך לרמות הכי גבוהות". גם שחר גרינברג, הסוכן שמלווה את אבו רומי מגיל נוער, מסמן את התשוקה כסימן ההיכר של השחקן מטמרה: "לפעמים אחרי שעות של עבודה אנחנו צריכים לעצור אותו מלהתאמן כדי שלא יעשה לעצמו נזק, הוא עושה את זה מתוך רצון להוכיח לעצמו שהוא יכול. הוא אחד השחקנים הכי מקצוענים שראיתי בחיים. בלי עבודה קשה ברור לו שהוא לא יגיע למקומות שהוא שואף אליהם ועוד יגיע אליהם".בשל התשוקה, לטוב ולרע, אבו רומי אף פעם לא היה שחקן שמסתיר רגש. אחרי ניצחונות הוא על עננים, במוקד החגיגות, הריקודים והקריוקי עם חבריו בחדר ההלבשה. אחרי טעויות או משחק לא מוצלח לפעמים הוא מוצא את עצמו מתפרק: "לא עניין אותי כלום. נסעתי לפגוש אותו באמצע הלילה, אמרתי לו שזו הפעם האחרונה שזה קורה", נזכר אניס במקרה שקרה כשהוחלף השנה בדקה ה-60 נגד נתניה ויצא אל מחוץ למגרש בדמעות של תסכול: "אמרתי לו שאם הוא מוחלף, הוא חייב להתנהג כמו מקצוען, להודות לאוהדים וללחוץ יד למאמן כמו גדול. אחרי המשחק? אם הוא שובר כיסאות בחדר ההלבשה - אני מבין אותו. אנחנו מכוונים למשהו יותר גדול מקריית שמונה. בקבוצות הגדולות אין סנטימנטים, יחתכו אותך בשנייה אם לא תתנהג כמו מקצוען אמיתי. הוא מבין ומקבל את זה עד הסוף". רכבת ההרים בקריירה של אבו רומי הגיעה בשבוע האחרון לרגע שיא במדי הנבחרת הצעירה של ישראל. דווקא אחרי אכזבה עצומה, כשלא זומן לחלון הקודם בקמפיין מוקדמות היורו, הפעם הוא קיבל הזדמנות מגיא לוזון ולקח אותה בשתי ידיים - אבו רומי פתח בהרכב הנבחרת בניצחון המופלא מול הולנד וכבש שער חלומי: "אחרי המשחק לוזון חיבק אותו. גם בגלל השער וגם כי הוא הציל לו את המשרה", צוחק בן דודו.אבל הרבה לפני שאבו רומי חלם על ליגת העל, לבש את המדים הלאומיים והפך למוקד עלייה לרגל עבור סקאוטים מאירופה - מוחמד אבו רומי חיפש מועדון לגדול בו. הוא שיחק בקבוצות הילדים של הפועל חיפה ומ.כ. נווה יוסף, ובהמשך אף נכשל בניסיון להתקבל לנערים של מכבי חיפה. בגיל 15, מצא את עצמו במחלקת הנוער של הפועל קריית שמונה. לפני שמלאו לו 17 הוא חתם על חוזה ארוך טווח במועדון עד סוף עונת 2025/26, מה שהרגיז מאוד את אניס בן דודו: "הייתה לנו תקלה עם ההסכם. אבא שלו חתם על החוזה בלי לדעת על מה הוא חותם. הרגשתי שעשו עלינו סיבוב. נפגענו, גם למוחמד היה קשה לשחרר את זה, אבל בהמשך הבהרנו לו שאי אפשר לחזור אחורה. הילד שם לעצמו כמטרה לתת את הלב והנשמה לקריית שמונה עד סיום החוזה וכך הוא עשה".הוא פרץ לתודעה לראשונה בחודש מאי 2023, אחר שהוביל את קבוצת הנוער של קריית שמונה לזכייה היסטורית בגביע המדינה עם צמד בגמר נגד מכבי חיפה: "אתה לוקח גביע וכל העולם מתנפל עליך, כל הקבוצות הגדולות רדפו, כל הסוכנים התקשרו". אחד מאותם הסוכנים היה שחר גרינברג, שנפל בקסמו של אבו רומי בזכות גמר הגביע וזכה להמלצה חמה עליו מהבלם וקפטן קריית שמונה לשעבר עאיד חבשי, שהתחייב בפניו: "יש ילד מהנוער שמתאמן איתנו והוא פשוט מפלצת, אפילו לי קשה להתמודד איתו".הצעד הבא בקריירה היה ברור - לעלות לבוגרים. אלא שהקבוצה הבוגרת של קריית שמונה ירדה באותה העונה לליגה הלאומית והשחקן הצעיר נדרש לקבל החלטה מכרעת לגבי עתידו: "כשהוא היה רק בן 19, קריית שמונה ירדה ליגה וכבר היו לנו הצעות מבאר שבע, מכבי חיפה, אשדוד ועוד קבוצות מליגת העל. הבאתי אותו לשיחה, אמרתי לו: `אתה נשאר בקריית שמונה`. הוא הופתע. אמר לי: `ליגה לאומית?` אמרתי לו: `חביבי, עדיין לא עשית כלום עדיין. גמר גביע זה יפה, אבל עוד לא קרעת זוג נעליים אחד בליגת העל`, ידעתי שאני מעדיף שישחק 90 דקות באופן קבוע במקום לשבת על הספסל בקבוצה גדולה וישחק פעם בחודש". חודשיים מאז הזכייה בגביע עם קבוצת הנוער, פתח אבו רומי את עונת 2023/24 כשחקן קבוע בקבוצה הבוגרת של קריית שמונה ושי ברדה בליגה הלאומית. המאמן לקח את הכוכב החדש מהנוער תחת חסותו, כפי שמספרים בסביבתו של השחקן: "נרקם ביניהם קשר מיוחד, היו להם שעות של וידאו ואימונים אישיים, זו גאווה עצומה עבורו". כיום אגב, לצד אבו רומי בסגל קריית שמונה יש ארבעה שחקנים שהיו שותפים להישג ההיסטורי עם הנוער ב-2023 והעונה מובילים את הקבוצה הבוגרת.העונה הנוכחית היא קו פרשת המים בקריירה שלו. לפני שנה, נפגשו אנשיו של השחקן עם איזי שרצקי כדי לנסות ולפתוח את החוזה המקצועני הראשון שלו בקבוצה ודרשו להכניס פנימה סעיף שחרור ושדרוג משמעותי בשכר, אך הצדדים נפרדו ללא הסכמה. הקיץ, כאמור, אבו רומי יהפוך לשחקן חופשי ועד אז בקריית שמונה ימשיכו בניסיונות לשכנע אותו להאריך את חוזהו ובוודאי לא ירצו לאבד את אחד משחקני המפתח של הקבוצה בינואר הקרוב.עם זאת, כדי שלא ייפרדו ממנו תמורת דמי השבחה בלבד, בסביבתו של השחקן מעריכים כי בקריית שמונה עשויים להתגמש ואפילו לא פוסלים תרחיש בו ימצא קבוצה חדשה כבר בינואר, אם תגיע הצעה מתאימה: "הוא בשנת חוזה, כל הקבוצות הגדולות בישראל דיברו איתי עליו, אבל זו לא המטרה כרגע" מודה סוכנו של השחקן: "גם אם מחר בבוקר מכבי חיפה תבוא עם הצעה ותגיד לו לחתום, אני לא בטוח שזה יקרה. הוא רוצה להגשים את עצמו בחו"ל". בפני מקורביו ומשפחתו אבו רומי לא מסתיר את החלום הגדול ביותר: "יום יבוא ואשחק באיטליה", הוא בטוח. "ההתקדמות של אבו רומי לא מקרית. לדעתי אין שחקן בגיל הזה במדינת ישראל שיכול לשחק גם בכנף וגם בחלוץ עם העוצמות שלו. יש יותר טכניים ממנו, אבל אין עוצמתיים ברמות האלה", מסכם גרינברג: "הוא ראוי לקפיצת המדרגה ועכשיו יצטרך לעבוד מאוד קשה ולא לאבד את הפוקוס כשכל העיניים עליו". בעיצומה של התקופה המרגשת בחייו, אבו רומי יצטרך לחזור לקרקע כבר בעוד שבוע כשקבוצתו תשוב מפגרת הנבחרות ותארח את הפועל ירושלים. "ביקשתי ממנו שייתן את הנשמה על הדשא וימשיך להבקיע עד ינואר כדי לעשות לי חיים קלים יותר במשא ומתן", אומר אניס אבו רומי, שמצידו רואה את בן דודו יוצא לאירופה כבר בקרוב: "החלום שלו זה לשחק בחו"ל, הוא פתח את העונה טוב, אמרתי לו שאנחנו צריכים עוד חודש-חודשיים כאלה כדי לצאת כמו גדולים מהארץ".