כל אוהד כדורגל יודע שלא צועקים "יש" לפני הגול. כל אוהד כדורגל בשנים האחרונות יודע שלא צועקים "יש" לפני שה-VAR מאשר את השער. תוכנת שיפוט הווידאו שאמורה לסייע לשופטים סובלת מיחסי אהבה-שנאה עם האוהדים, בטח עם אוהדי הכדורגל הישראלי. יש מי שאומרים שהיא מובילה לצדק והחלטות טובות יותר, יש מי שאומרים שהיא מנטרלת את חווית הצפייה.המטרה, לפחות על הנייר, פשוטה: צדק. רצון לקבל את ההחלטה המהירה, המקצועית והטובה ביותר שניתן למען הכדורגל, כדי שאף קבוצה לא תרגיש מקופחת, או באמת תקופח, בשל טעויות אנוש. השופטים הם בני אדם, שופטי הווידאו הם בני אדם, וההתנגשות הזאת עלולה להוביל לבעיות. במקרה של הכדורגל הישראלי, ובטח של המעקב שלנו שמיועד לבזבוזי הזמן בכדורגל הישראלי (ומתבסס גם השבוע על הנתונים של 365 ואופטה שנועדו לשיפור השיח בתחום), התוצאה בתחילת העונה הייתה בלתי נסבלת. התמודדנו עם כמות גבוהה מאוד של פנדלים, המון עצירות ובדיקות VAR ארוכות, לעתים ארוכות מדי.בדיקות VAR של דקות ארוכות היו דבר שבשגרה, וכך גם כמות פנדלים גבוהה מאוד. הייתה לא מעט ביקורת, כולל במדור אותו אתם קוראים כעת, אך הפעם הגיעה הזדמנות לעשות משהו אחר, להחמיא. הנתונים שלנו, שכאמור מבוססים על 365 ואופטה, מצאו באופן חד משמעי שיפור בכל התלות ב-VAR.רוצים דוגמאות? בבקשה. בשבעת המחזורים הראשונים של העונה היו 25 משחקים בהם היו בדיקות VAR ממושכות, כלומר 52.1%. בשבעת המחזורים האחרונים? 16 משחקים, 32.6%. באותו שליש ראשון של העונה היו תשעה משחקים בהם זמן בדיקת ה-VAR חצה את חמש הדקות, בזמן שבשליש האחרון של העונה מדובר בשלושה משחקים. כלומר - 36% מהמשחקים לעומת 18.7%. לא רק שהולכים פחות ל-VAR, מגיעים לתשובה חד משמעית מהירה יותר.במקביל, זמן המשחק עולה. אם בעשרת המשחקים הראשונים של העונה זמן המשחק הממוצע עמד על 51:49 דקות, בעשרת האחרונים הגענו ל-53:48 דקות במצטבר, כולל שני מחזורים (ה-17 וה-20) בהם חצינו את רף 55 הדקות, המטרה שהוגדרה בידי איגוד השופטים בתחילת העונה. תוסיפו לזה את הירידה בפנדלים, ואפשר להגיד שרואים שיפור. מאיפה הוא הגיע? שטף יענה בשטףזה תירוץ מעט נוח, אבל הוא כנראה הנכון ביותר – השחקנים התרגלו. בכל שנה יש תחלופה גבוהה מאוד בליגת העל, קבוצות שלמות שצריכות למצוא זהות ולהבין מחדש איך הן פועלות בהגנה, ולכן יש יותר טעויות בתחילת עונה. זה עשוי להסביר חלק גדול מהפנדלים שראינו עד עכשיו ב-2025/26, בעיקר בשלב מוקדם יותר. ברגע ששחקנים יודעים איך לשחק אחד עם השני הם עושים פחות עבירות מסוכנות שמובילות להתערבות VAR, כלומר עבירות ברחבה או כאלה של אדום. זה עשוי להסביר גם את ההתפוצצויות שראינו בתחילת העונה, רובן של קבוצות ששיחקו באירופה והתחילו לשחק במשחקים משמעותיים כמעט חודש לפני האחרות, ודעכו בהדרגה.הרתעהמתי קראתם בפעם האחרונה על נעיצות? הדיונים המתישים האלה, על האם שחקן פגע בשחקן יריב ואיפה זה היה על הרגל, היו חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו בתחילת עונת 2025/26. ברגע שיש ספק, אין ספק.קבוצות ומאמנים מטבע הדברים התחילו להזהיר נגד הנעיצות האלה באימונים ואנחנו רואים פחות כניסות ברחבה. זה מתבטא במספר פנדלים נמוך יותר, כשהיה פנדל אחד בלבד במחזור הנוכחי, שניים במחזור ה-20 ושניים במחזור ה-19. ב-6 מ-10 המחזורים הראשונים של העונה היו שישה פנדלים לפחות, כולל תשעה במחזור השלישי ותשעה בשישי. 49 מ-72 הפנדלים שהיו העונה בליגת העל, 68%, הגיעו בעשרת המחזורים הראשונים, כלומר ב-48% הראשונים של העונה. נותנים לשחקכאן נחזור לאיגוד השופטים. מעבר לרענון השורות עם העלאתם של שופטים כמו אביאל לוי, אביב קליין ועומר בירן לליגת העל, אנחנו רואים באופן משמעותי פחות זמן לבדיקת VAR. בשבעת המחזורים הראשונים של הליגה, בממוצע, בדיקת VAR לקחה 5:15 דקות.בשבעת המחזורים שאחריהם (8-14), מדובר על ממוצע של 5:07 דקות. בשבעת המחזורים האחרונים? 3:41 דקות. אם אנחנו מורידים את המשחק החריג בין נתניה להפועל ירושלים בתנאי מזג אוויר כמעט בלתי אפשריים, משחק אחריו איגוד השופטים הודה בטעות של שיפוט הווידאו, מדובר ב-3:02 דקות.מדובר בירידה חדה מאוד, ומגיע כאן קרדיט גדול לאיגוד השופטים בראשות יו"ר הוועדה זיו אדלר. אדלר חשף את הפילוסופיה שלו בראיון לחמש באוויר לפני כשנה, טרם מינויו לתפקיד: "ה-VAR מתערב רק באירועים מוחלטים ולא בכאלה שיש בהם ספק", אמר. ככל שבדיקה ארוכה יותר, יש ספק לשופט ולצוות ה-VAR. עכשיו נותנים לשחק, לא מעט בזכות אדלר עצמו, שופט מסך בינלאומי בעבר ומי שאף היה בתפקיד ברבע גמר הקונפרנס ליג, במשחק בו שפט אוראל גרינפלד. ה-VAR, במהותו, משמש כרשת ביטחון: לא כשופט. ברגע שזה קורה בליגת העל, וברגע שקבוצות מראש פחות מסתכנות בפנדלים, הכדורגל הישראלי משתפר. רק שימשיך.