"רציתי לקחת את ירדן שועה. בית"ר ירושלים תזכה באליפות"

איך אלי אוחנה מנע ממנו לסיים את הקריירה בבירה, למה לא חזר לנהל כשהציע את עצמו לאיציק קורנפיין והקשר שלו ושל בנו עם גדי קינדה ז"ל: סטפן שאלוי בראיון לערוץ הספורט

יוני נרון
יוני נרון   07.03.26 - 11:00
Getting your Trinity Audio player ready...

אחד הזרים הכי גדולים שהיו בבית"ר ירושלים, ובישראל בכלל הוא סטפן שאלוי. ההונגרי זכור כמובן כאגדה של ממש בבירה, כששתי אליפויות רשומות על שמו. על רקע התקופה המדהימה של החבורה של ברק יצחקי, שחקן העבר התפנה לראיון עם ערוץ הספורט בו הוא דיבר על הסיכויים של הצהובים-שחורים לאליפות, איך כמעט לקח את ירדן שועה לקבוצתו, הסיכוי שבנו יסגור מעגל ושיתוף הפעולה שלו עם גדי קינדה ז"ל (הראיון נערך לפני פתיחת מבצע שאגת הארי). 


מה אתה עושה בימים אלו?
"מאז שסיימתי את הקריירה התחלתי לעבוד בתחום הניהול המקצועי. כשפרשתי בשנת 2000 עדיין לא היה דבר כזה בהונגריה, אז הייתי צריך להיות מנכ"ל, אבל מ-2007 אני מנהל מקצועי בכמה מועדונים שונים. עכשיו אני בליגה השנייה בסלובניה בקבוצה בשם נאפטה 1903 (מקום הראשון אחרי 16 מחזורים, ושווי השחקנים הגבוה בליגה). בעונה שעברה עבדתי תחת בעלים של קבוצה בהונגריה שהיה גם הבעלים של נאפטה, אבל הוא מכר את הקבוצה ההונגרית ונשארתי רק בסלובניה במטרה לעלות לליגה הבכירה". 

אתה עוקב אחרי בית"ר והכדורגל הישראלי בכלל?
"כן-כן, אני עוקב אחרי התוצאות, אמנם לא רואה את המשחקים אבל מאוד שמח שלבית"ר יש צ'אנס לזכות באליפות. היה ניצחון נהדר במחזור האחרון עם ה-2:8 על מכבי נתניה".

כבשת צמד בניצחון בהפרש הגדול בהיסטוריה של בית"ר, 1:8 על הרצליה. איזה ניצחון גדול יותר?
"זה היה משחק מיוחד עבורי כי זו הייתה הבכורה שלי בבית"ר ואיכשהו משם הרצליה הפכה ליריבה האהובה עליי כי כבשתי הרבה מולה. אני זוכר שאוחנה כבש שם שער יפהפה, דומה לאחד שהבקיע נגד אוסטרליה במדי הנבחרת, חרזי גם כבש צמד, זה היה משחק נהדר".

"אני חושב שהניצחון האחרון גדול יותר כי בכדורגל המודרני קשה יותר להגיע לתוצאה כזו. הכדורגל יותר מאורגן ויותר הגנתי. בזמננו הכדורגל היה פתוח יותר והייתה לנו איכות התקפית - אוחנה חרזי ואני. הופתעתי מאוד מהתוצאה, יש לחץ גדול על בית"ר לרדוף אחרי באר שבע. היום מאמנים נותנים מנוחה לכוכבים כשהמשחק גמור וכאן זה לא היה, מדהים היה לראות את זה".

ומה אתה חושב על העונה בכלל?
"זה מדהים מה שהם עושים. אני רואה הרבה סרטונים של האוהדים, הם מדהימים. האצטדיון בזמני הכיל 13,000 אנשים והיה מלא, ועכשיו הוא מלא עם 30,000. האווירה והשירים... הלוואי הייתי יכול לשחק עבור בית"ר בתקופה הזו. בכל פעם שאני רואה את הסרטונים של הקהל אני מקבל צמרמורת ומקנא בשחקנים, יש קהל מדהים מאחוריהם. יש להם מאמן מדהים שהיה סמל במועדון וכל הדברים מסתדרים כך שהם יהיו אלופים".

“מקנא בשחקנים, יש לי צמרמורת“
“מקנא בשחקנים, יש לי צמרמורת“

אתה חושב שהם יקחו?
"אני באמת מאמין ומקווה שבית"ר תעשה את זה. כדי להיות אלוף לא מספיק רק להיות טוב, צריך לדעת גם להתמודד עם הלחץ. ראינו בפרמיירליג שארסנל לא תמיד עומדת בלחץ ומנצ'סטר סיטי מנצלת את זה. אולי העונה זה ישתנה. הכל שאלה של איך הם יתמודדו עם הלחץ".

"אני לקחתי שתי אליפויות ואם אני מסתכל אחורה היום כמנהל מקצועי, שהעבודה שלו זה לחבר את הפאזל של השחקנים - אני לא יודע איך אברהם ודדש עשו את זה. היו לנו 9-10 שחקנים מובילים וקשה לנהל את זה, אני לא מכיר את האופי של השחקנים עכשיו, אבל יש להם את זה - הם יכולים להיות אלופים, זה הדבר הכי חשוב".

יש אפשרות שתיקח שחקנים מישראל לקבוצה שלך?
"עכשיו אני לא מסתכל על ליגת העל מהבחינה הזו כי אנחנו עדיין בליגה השנייה ולא יהיה אפשר להביא שחקנים מישראל לשם. היה לי שחקן ישראלי בהונגריה, גיא חדידה, בזלאגרסג. הוא שחקן טוב מאוד אבל הוא הגיע בינואר מאוחר ולא קיבל את ההזדמנות שלו, אהבתי אותו מאוד. כשעבדתי במול וידי חשבתי להביא את ירדן שועה. הוא היה נהדר באותה תקופה וכבר דיברתי עליו עם אוחנה ויוסי מזרחי. אני יודע שהייתה לו תקופה קשה במועדון באותם ימים, זה היה ב-2022".

"הבנתי שהוא דמות בעייתית, אבל עכשיו הולך לו מעולה, הוא מבקיע ואין לו שום בעיות. האיכות הייתה שם, הסימן שאלה היה אם הוא יכול להתמודד באירופה. התחלנו לדבר, אבל היה זמן קצר וגם היה סימן שאלה לגבי המחיר מלבד האופי שלו. בית"ר הייתה פתוחה למעבר, הייתה איזו סוגייה איתו שם. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל ובחרנו לקחת שחקן אחר. לא דיברתי איתו, רק עם אוחנה ומזרחי, כמה פעמים. מאז המשכתי לעקוב אחריו. הוא שחקן טוב מאוד". 


רצה אותו בהונגריה (אלן שיבר)
רצה אותו בהונגריה (אלן שיבר)

הבן שלך מככב ב-MLS, ספר עליו קצת.
"הוא שיתף פעולה עם גדי קינדה ז"ל בקנזס. אהבתי את גדי מאוד וגם דניאל אהב אותו מאוד. הוא הלך לארה"ב כשהמטרה העיקרית שלו הייתה בכלל הלימודים באוניברסיטה, אבל הוא היה כל כך טוב שקנזס בחרה להחתים אותו. בכדורגל המודרני זה לא אפשרי לשחק במועדון אחד 10 שנים תחת אותו מאמן, אבל הייתה לו הרגשה שהוא צריך לשנות ולעבור לאתגר הבא (חתם הקיץ בטורונטו)".

"אני דווקא בדעה של לשחק רק בקבוצה אחת ולהיות שם סמל. הלוואי הייתי יכול לסיים את הקריירה בבית"ר. לא הייתי מסוג השחקנים שמחליפים הרבה מועדונים. אלו היו חמש שנים נהדרות, בית"ר היא כמו בית בשבילי. זה מה שחשבתי שהוא צריך לעשות, אבל בעונה שעברה הם פיטרו את המאמן שהיה שם הכל, לא רק מאמן. הם למעשה שינו את כל הכוורת המקצועית ומכרו הרבה שחקנים. הם רצו לבנות משהו חדש, אין שם ירידה ליגה אז לא אכפת להם להקריב 3 עונות כדי לבנות איזה פרויקט".

"הוא סיים חוזה והיה סיכון שהוא ישאר בלי קבוצה. נוצרה לו הזדמנות בטורונטו והם הביאו אותו. זה היה הזמן בשבילו ללכת. הוא רצה בית חדש ולהלחם על המקום שלו שוב. הם לקחו אותו עם המשכורת שלו, שהיא די גבוהה. הוא אהב את האתגר ואני חושב שהוא עשה בשכל. טורונטו זה מקום נהדר, כל הדברים האלה ביחד קרצו לו". 

הייתה לו הזדמנות לשחק בבית"ר?
"תמיד היה דיבור כזה בבית שזה היה מאוד נחמד אם הוא ישחק שם והוא תמיד היה פתוח לרעיון. הרבה אוהדים כותבים לשנינו על זה, אבל מעולם לא היה משהו קונקרטי. בתחילת הקריירה שלו בית"ר לא הייתה יעד מספיק אטרקטיבי בשבילו וב-4 השנים האחרונות המשכורת שלו גבוהה מידי. בנוסף, הוא גם היה קפטן ושחקן משמעותי בקנזס, אז לא היה מצב כזה שהוא יבוא לבית"ר".

"עכשיו זה שונה כי בית"ר טובה מאוד. בתרחיש רומנטי אני כן רואה את זה קורה, אבל אם להיות ריאלי, זה לא שם. אולי הבן שלו יום אחד ימשיך את הדרך שלי בבית"ר. כשדניאל נולד שיחקתי בבית"ר ואמרתי לדדש שבשביל 100 אלף דולר אני מחתים אותו בבית"ר, זה מחיר זול היום עבורו".


דניאלי שאלוי חוגג עם קינדה ז“ל (GETTY)
דניאלי שאלוי חוגג עם קינדה ז“ל (GETTY)

אתה מתחרט שלא פרשת בבית"ר?
"כן לגמרי. הייתי קרוב לסיים את הקריירה שלי וזה יכול היה להיות נחמד. נוצרה סיטואציה שבה לא הייתי יכול לעשות את זה והייתי עצוב. אוחנה הפך למאמן, הוא הכיר אותי טוב מאוד. נפגשנו 10 שנים לאחר מכן בירושלים ודיברנו על זה. ידעתי שהוא לא רוצה שאשאר כי יהיה לי 'פה גדול' אם לא אשחק וזה יעשה לו בעיות, הוא פחד מזה. אני אמרתי לו שאם הוא היה מדבר איתי ואומר לי שאני לא אהיה הבחירה הראשונה, ושרק אם אהיה טוב אני אשחק - זה היה בסדר מבחינתי".

"לא רציתי לעשות בעיות. אם היו שואלים אותי את זה, בשביל בית"ר - הייתי עושה את זה, אבל השיחה הזו לא התקיימה מעולם וזה מנע ממני לסיים את הקריירה בבית"ר. בנוסף, הרצליה זו קבוצה שאהבתי לשחק נגדה ולכן בחרתי לשחק שם. לצערי, למרות שהיו לנו שחקנים טובים כמו אלי דריקס ואיציק זוהר ירדנו ליגה".

"היו לי הרבה פציעות והייתי צריך לסיים שם. יש בהרצליה אחלה אצטדיון ואחלה אוהדים. זו הייתה תקופה נהדרת עבורי וגם עבור הילדים שלי, שהלכו כל יום לים. בבית"ר אהבתי ללכת לכותל בכל יום שישי, זו הייתה המסורת שלי. גם בגשם כבד, היינו שם רק אני ואשתי, אבל תמיד אהבתי ללכת לשם לפני שבת - בשבילי זו הרגשה מעולה וזיכרון נחמד. בכל פעם שבית"ר או הנבחרת מגיעים להונגריה אני הולך לראות".

אתה רואה את עצמך חוזר לארץ בתפקיד כזה או אחר?
"אני מתכנן לבוא לבקר עם הבן שלי והבת שלי שלא היו שם מאז שעזבתי בשנת 2000. היה קשה לעשות את זה כמובן בשנתיים האחרונות... אני מקווה שיהיה שלום ותחיו חיים נורמליים. בתפקיד מקצועי - לא. כשאיציק קורנפיין היה במועדון בזמנו אמרתי לו שאני פתוח להגיע, אבל היה שם הרבה בלגן באותה תקופה ובסופו של דבר זה לא קרה. בגילי אני מעדיף להיות קרוב לבן שלי, יש לנו תכנון לעבור אולי לארה"ב". 

אתה כועס על אוחנה בגלל מה שהיה?
"אני מצטער שלא דיברנו אז, אבל אני לא כועס עליו או משהו כזה. אני תמיד מסתכל עליו בהערצה כמנהיג נהדר והוא דוגמא לקפטן הכי טוב שיכול להיות לקבוצה. הוא אמר לי 'אל תחשוב על להיות מאמן כי זה מאוד קשה', הוא לא נהנה מזה. אנחנו חברים ואנחנו מדברים מפעם לפעם. אני יכול להבין אותו כי אני מקצוען והייתי צריך לעשות אותו דבר לימים במועדונים שונים בהם עבדתי. כשאתה בעמדה הזו, אם אתה רוצה להיות טוב - אתה צריך לקחת החלטות קשות ולא 'פופלאריות'".

"אני מקבל את ההחלטה שלו מעריך אותה. אני חושב שיכולתי לעזור לבית"ר כי הבקעתי באותה עונה 10 שערים בהרצליה והייתי יכול לעשות את זה גם בבית"ר. זה תמיד נחמד לשחק את המשחק האחרון בקבוצה איתה אתה הכי מזוהה, אבל זה מאוד נדיר שזה קורה בכדורגל. המשחק הראשון שלי בהרצליה היה מול בית"ר וקיבלתי הרבה אהדה מהאוהדים, כמו גם פרחים מיוסי אבוטקסיס הקפטן".

"איכזבתי אותם כי כבשתי. אני זוכר שכן חגגתי, היום זה בלתי אפשרי ואתה חייב להצטער, אבל האוהדים לא כעסו, ההפך, הם מחאו כפיים. זה ימים שונים, זה לא יכול לקרות היום. זו הייתה הזדמנות שלי להיפרד מהם. עד היום אני מקבל הרבה מאוד אהבה מאוהדים. תמיד עושים תמונה יחד ומדברים על המצב. אני מאחל להם כמובן לזכות באליפות כמו שאמרתי. יאללה בית"ר!".