הקבוצות הישראליות שייפגעו משינויי החוקה

קברניטי הכדורגל הישראלי מנסים למנוע את בזבוזי הזמן, עם שורת שינויים שייכנסו לתוקף מהמונדיאל הקרוב. איפה זה משפיע על הישראליות? מבעיטות השוער וכדורי החוץ, דרך החילופים ועד שאלת ה-VAR

רועי ויינברג
רועי ויינברג   08.03.26 - 21:46
Getting your Trinity Audio player ready...
Gabriel Calvino Alonso/BSR Agency/Getty Images

המשחק שאנחנו כל כך אוהבים עומד להשתנות. ועדת החוקה של הכדורגל הבינלאומי, ה-IFAB, מתכנסת בימים אלה כשהיא צפוייה לאשר מספר שינויים חדשים בניסיון להפוך את המשחק היפה ליעיל יותר. בדומה לכל נוהג בעבר, אנחנו נראה אותם נכנסים קודם כל במונדיאל הקרוב ואז בעונת 2026/27.

לפני שנכנס להשפעה שלהם על ליגת העל שלנו, נתחיל מסקירת השינויים. השינוי המשמעותי ביותר מגיע לכדורי החוץ ולכדורי השוער, כשהשופטים יוכלו להשתמש בידיהם לספור למשך חמש שניות, בדומה לבזבוזי הזמן כיום כשהכדור בידיים של השוער. אחרי חמש שניות הוצאת החוץ תתהפך, וכדור השוער יהפוך לקרן.

לאחר חילוף תהיה מגבלה של עשר שניות, כששחקן פצוע יצטרך להישאר במשך דקה מחוץ לדשא, כדי למנוע מצב בו שחקן מזייף פציעה וחוזר זמן קצר לאחר מכן. במקביל, ה-VAR יקבל את הסמכות לבדוק כרטיס צהוב שני וקרנות, לאחר טענות על כך שקבוצות כמו ארסנל ניסו "להפריע לשוער". כיום ה-VAR בודק רק את השער עצמו אחרי קרן, וכעת הוא יקבל מנדט רחב יותר. אז איפה זה פוגש אותנו?

בעיטות שוער
הסנקציה הגדולה ביותר. נגענו בעבר בזה שכדורי השוער נחשבים לסמל לבזבוזי הזמן, משום שהזמן שעובר בולט בצורה גדולה יותר כשאנחנו מחכים ששוער יכניס כדור פנימה מאשר בהכנות לבעיטה חופשית בהן יש תזוזה של השחקנים. כתבנו כאן מספר פעמים על בזבוזי הזמן של שוערים בכדורי שוער.

רוב קבוצות הצמרת בליגת העל מבזבזות כ-20-25 שניות בממוצע לכדור שוער, כשקבוצות התחתית על 25-30 שניות. אף אחת לא בועטת כדורי שוער תוך חמש שניות, ואף אחת לא תתבקש לעשות כן. הספירה תתחיל אחרי זמן מסוים, בדומה לחוק כיום עם תפיסת הכדורים בידיים.

לא ברור בשלב זה אם הכרטיס הצהוב לשוערים ימשיך להתקיים במקביל. סביר שנראה שוערים מעיפים כדורים במקום מצב בו הם רואים את הספירה של השופט ומסתכנים בקרן לקבוצה היריבה, מצב מסוכן בהרבה מהשתלטות על כדור בחצי המגרש השני.

האם זה אומר שהגיע הסוף לבזבוזי הזמן של השוערים? לא. סביר שנראה בעיטות קצרות יותר, מה שגם ככה בעלייה טקטית בשנים האחרונות, מאשר כדורי עומק שדורשים מורכבות גדולה. זה כן אמור להניע את קצב המשחק במגמה גדולה, אבל בפועל ההשפעה לא צפויה להיות דרמטית.

שתי הקבוצות שייפגעו יותר מכולן, לפחות לפי הנתונים שלנו (והמאגר של 365 ואופטה) הן טבריה ואשדוד, שתי הקבוצות שמובילות את ליגת העל באורך בעיטות השוער. מכבי ת"א לוקחת יותר זמן משאר קבוצות הצמרת, אך המגמה השתנתה לאחר שאופק מליקה נכנס לשער. 

הקבוצות שיושפעו: טבריה, אשדוד, מכבי ת"א.

נימצ`יסקי. ישפיע על אשדוד (אלן שיבר)
נימצ`יסקי. ישפיע על אשדוד (אלן שיבר)
הוצאות החוץ
נגענו בזה כבר במעקב 90 דקות בנובמבר האחרון. כדורי חוץ הם מצב נייח לכל דבר, גם אם אנחנו ממעטים לראות את זה בכדורגל הישראלי (חרף השינוי במחזורים האחרונים). ברגע שהכדור יוצא מהמשחק ומהשטף הרגיל יש הזדמנות לעמוד מחדש שיכולה להפוך לשערים.

קבוצות כמו ברטנפורד אשתקד או טוטנהאם השנה ניסו "להרדים" יריבות לפני הוצאת החוץ. מגבלה של חמש שניות לכדור חוץ מרגישה קיצונית, בטח ביחס לכדורגל הישראלי. לפי הנתונים שלנו, שמתבססים על הנתונים של אופטה ו-365, רוב קבוצות ליגת העל לוקחות בין 14 ל-16 שניות לכדור חוץ. החריגות היחידות הן בני סכנין עם ממוצע של 18.7 והפועל ירושלים עם 17.8.

אין כמעט, בישראל ובכלל בעולם (בעיקר בהסתמך על מבחן העין), קבוצות שמוציאות חוץ תוך חמש שניות. כאן חשוב להתעכב על אחת הנקודות החשובות בשינוי החוקה המסתמן - ספירה של חמש שניות מהרגע בו מתחיל העיכוב, כשהשחקן שעומד להוציא רואה את השופט. כמו כל חוק, השאלה הגדולה באמת היא מידת האכיפה ולא החוק עצמו. ההשפעה לא צפויה להיות גדולה במיוחד. גם קבוצות כמו בית"ר ירושלים או קריית שמונה שהובילו את ליגת העל בכמויות הוצאות החוץ לא חריגות במיוחד בנתון הזה. 

הקבוצות שייפגעו: סכנין, הפועל ירושלים.
בהצלחה (ברני ארדוב)
בהצלחה (ברני ארדוב)
חילופים ופציעות
עידן הפעימות סייע להגבלת הזמן בחילופים, בטח כשיש החלפה במחצית עצמה. אין נתונים של ממש על בזבוז הזמן בחילופים עצמם, כשזה נכנס לקטגוריה של "אחר" במעקב של 365 ואופטה. איפה זה פוגש אותנו? במצב בו קבוצות מנסות למרוח זמן. הדרך הנכונה לבזבז זמן היום היא פשוט לשחק בעצימות נמוכה, עם הנעת כדור עקרה באמצע המגרש או אף בשליש האחורי.

קבוצות מתוחכמות מדי בשביל ששחקנים ירדו במשך דקה מהמגרש. אם קבוצה תחצה את המגבלה ימנע ממנה אותו חילוף. יכול להיות שכאן הפתרון יגיע מכיוון אחר ומדאיג יותר, ההתחממות הגלובלית. נגענו גם בנושא הזה בעבר. לא רחוק היום בו הפסקות שתייה יהיו חובה במשחקי כדורגל במשך חצי שנה לפחות. אם וכאשר, זאת ההזדמנות המושלמת להכניס חלון חילופים. האם אנחנו בדרך לחלונות חילופים קבועים? רק הזמן יגיד.

בדיקות VAR
בזבוז הזמן היחיד שלא תלוי בקבוצות, ולכן המעניין ביותר. בדיקות VAR לצהוב שני הן דבר שמרגיש כמעט אלמנטרי ופספוס של חוקת הכדורגל, כי בפועל מדובר בהרחקה של שחקן. בדיקת VAR לכל צהוב תהפוך את המשחק לבלתי נסבל, אבל כל אוהד כדורגל יודע שצהוב שני שונה מצהוב ראשון. שתי עבירות של צהוב ראשון הן לא תמיד עבירה של צהוב ראשון וצהוב שני.

הקרנות הן שאלה מעניינת יותר. סביר שלא נראה בדיקה בכל קרן, אלא רק בשערים שפשוט יובילו לבדיקה ארוכה יותר. הפועל ת"א למשל מבזבזת 41 שניות לקרן ומשתמשת בהן בתור חלק משיטת המשחק שלה, אבל זה לא בהכרח אומר שהם עושים משהו שגוי. בסוף המטרה היא ליישם את החוק בצורה הטובה ביותר.

מצד שני, זה בדיוק מה שעלול לפגוע בשטף המשחק. בדיקות VAR הן אולי בזבוז הזמן המייאש ביותר עבורי (ועבור רבים) כאוהד, כי רואים אותו מהלך שוב ושוב, והדבר היחיד שלא תלוי בשטף המשחק עצמו. הפתרון, על פניו, פשוט. מגבלת זמן קבועה, כשאם אין הכרעה תוך 60 או 120 שניות אז הולכים עם ההחלטה במגרש שכן מדובר בצעד לא חד משמעי.

זה דורש לא מעט ביטחון של ארגון החוקה וקברניטי איגודי השופטים בישראל ובעולם בשופטים על הדשא. האם יש כזה? בהתחשב בגמילה של השופטים הישראלים מה-VAR שמורגשת בהדרגה לאורך העונה, אפשר להאמין שכן.