באופן לא צפוי, ליאור ברקוביץ` הפך ליותר מוכר דווקא אחרי הפרישה שלו מכדורגל ולא במהלכה. מי ששיחק במחלקת הנוער של מכבי חיפה, ובהמשך שיחק בקבוצות הבוגרים של הפועל רעננה, הפועל פ"ת ונס ציונה, קיווה לעשות קריירה ארוכה, אך מרגע שהבין שלא יהיה במקומות בהם שאף להיות, הוא החליף דיסקט. בראיון ליפעת הללי אברהם במגזין סוף השבוע של "מאקו", ברקוביץ` סיפר על מה שהוביל לפרישה שלו, ומה התחושות שלוו."פרשתי כי לא רציתי להיות בינוני במה שאני עושה. היה לי חוזה עם אבא שאם עד גיל 25 אני לא עושה קפיצת מדרגה, אני פורש. לא התכוונתי לשחק בקבוצה בינונית בליגת העל, מבחינתי זה היה מכבי חיפה או מכבי תל אביב. בגיל 26 הבנתי שזה לא קורה והודעתי שאני פורש. זה היה שחרור גדול, אבל גם הדבר הכי מפחיד בעולם. כל כדורגלן מפחד, במיוחד אם אתה שחקן בינוני, כי אתה לא יכול לחיות מהכסף שהרווחת. אני מכיר שחקנים שכל החיים נתנו את הכל, פרשו בגיל 23–24 והיום הם עובדים בקיוסק, מכורים לדברים אסורים, הימורים, סמים, לא מוצאים את עצמם". כשפרשת, אבא שלך הבין?"אבא מאוד האמין בי. יום לפני הפרישה הוא עוד ניסה שאחכה רגע עם ההחלטה, אבל ברגע שהוא הבין שאני פורש הוא סידר לי הכל וכבר התחלתי הכשרה בחנות שיש לי היום. מאז הפרישה אני קם כל בוקר מבסוט, מחייך, גם עכשיו, אפילו שאני בתקופה אישית מורכבת".מה קרה במבחנים בצעירותך כשהיית במנצ`סטר יונייטד?"זה כמעט קרה. הם רצו אותי ואז ההורים שלי התגרשו. אמרתי לעצמי שמשפחה לפני הכל ו-ויתרתי על זה. אני לא מצטער על זה, כי גם היום אני מאמין ככה. אם שואלים אותי מי הייתי מעדיף שיצליח בכדורגל, אני או טום אחי, אני עונה חד-משמעית טום. הייתי כורת רגל בשביל זה".גם כשפרשת מכדורגל לא התרגשת?"החופשה הראשונה שלי בחיים הייתה יום אחרי הפרישה, נסעתי עם בת הזוג שלי לחו"ל, קמתי בבוקר לרוץ על החוף ופתאום התחילו לצוף לי כל הרגשות. שאלתי את עצמי איפה הייתי עד עכשיו ולמה לא עשיתי את הדברים האלה לפני זה, פתאום הרגשתי מה זה חופש בפעם הראשונה בחיים. התחלתי לבכות ולא הצלחתי להשתלט על זה. זריחה, אין אף אדם בחוץ, אני יושב ולא מפסיק לבכות, כי אני פאקינג חופשי. עצוב להגיד את זה, אבל כדורגל זה סרטן. זו הבועה הכי מגעילה בעולם, כולם צבועים ומסריחים, אם זה המאמנים ואם זה החבר הכי טוב שלך בקבוצה, ואני מחשיב גם את עצמי. גם אני הייתי צבוע בכדורגל. אתה דואג לעצמך, אתה משחק אותה חבר, אבל אתה לא באמת חבר, אתה אויב".לחצו לראיון המלא ב"מאקו"