עניין של מחיר: הבעיה האמיתית במכבי חיפה

הקבוצה לא מנוהלת כעסק כלכלי, ושיקול הדעת בהוצאות מוטל בספק. טור דעה

יניב פרנקו
יניב פרנקו   02.05.26 - 08:59
Getting your Trinity Audio player ready...
(צילום: אלן שיבר)
נתחיל בדוגמא: יוסי הוא משקיע נדל"ן. הוא רוצה לרכוש דירה להשקעה ולהשכיר אותה ל20 שנה, המתווך מראה לו דירה במחיר מסוים ויוסי מתחיל לחשב, כמה תעלה הדירה, כמה המס, כמה המתווך רוצה, כמה העו"ד, כמה יעלה לשפץ וכמה כסף הוא ישלם כריבית על המשכנתא שייקח – סך כל ההוצאות הזה נקרא עלות העסקה. עלות העסקה תהיה גבוהה משמעותית ממחיר הדירה, השכנים של יוסי יגידו שיוסי קנה את הדירה של הזילברבויים באיקס, הוא יודע שהוא התחייב לעסקה גבוהה בהרבה.

יעילות העסקה נבחנת בשאלה כמה כסף תכניס לו הדירה משכר דירה לאורך אותם 20 שנה, כמה היא תהיה שווה בשוק בסוף התקופה ומה העלות האלטרנטיבית של הכסף שהביא מהבית אם היה משקיע באפיקי השקעה אחרים. כדי שיוסי יעלה עסקה טובה הוא צריך להתמודד עם כל השאלות הכלכליות האלו.
החוזה הבא של דני אבדיה יהיה עצום, אבל כולנו כאוהדי ספורט ניחשף למספר האמיתי של העסקה. בין אם זה 60 מליון דולר ל-3 שנים או 100, מליון דולר ל-4 שנים, הסכום הזה מבטא את עלות העסקה של המועדון לאירוע שנקרא דני אבדיה, המועדון שיחתים אותו מתחייב יהיה לשלם לו במונחי ברוטו ומתחייב לשאת בחוזה הזה לכל התקופה.

כשעופר ינאי מחתים את מיציץ', זו לא עסקה של 5 מליון דולר לעונה כפי שאני קורא בתקשורת, זו עסקה יקרה פי 6-7 בפועל. הוא התחייב לשלם לו סכום נטו לשלוש שנים, אבל עלות העסקה היא כמעט כפולה.

יש פה שיקולי מס, יש פה התחייבות לשלוש שנים ותשלומים לסוכנים ועוד ועוד הוצאות, ככה גם לוני ווקר -הוא אולי מרוויח 2.2 מליון דולר לעונה, אבל מכבי ת"א חתמה כנראה על עסקה בשווי של כ30 מליון שקל  – למה? כי היא חתמה ל3 שנים והיא אחראית על הכל ולא רק על הסכום שנכנס ללוני לבנק.

תקשורת הספורט האמריקאית יודעת לדווח לאוהדים מה גודל העסקה עם כוכב כמו דני אבדיה, איזה סיכון עצום לוקח המועדון כשהוא מוכן להתחייב לסכום עצום ממנו אין לו יכולת נסיגה (למעט טריידים). מהרגע שיחתום דני אבדיה על החוזה החדש שלו, המועדון מתחייב ולוקח סיכון.

תקשורת הספורט בישראל מתייחסת לעסקאות כמו רכילות נחמד: הפרדה בין סכום העברה, לתשלום הנטו. סדריק דון חתם במכבי חיפה ששילמה סכום נאה להפועל ירושלים וקיבל חוזה לכמה שנים שיעלה ביחד למכבי חיפה הון גדול, אולי זה ישתלם, אבל העסקה שנחתמה על סדריק דון היא עסקה בכמה מליוני דולרים, בוא נגיד שעסקת סדריק דון היא התחייבות לשלם 4 מליון דולר של מכבי חיפה על הפרויקט של סדריק דון, נכון שזה נשמע אחרת?

למכבי חיפה יש עשרות רבות של סדריק דון כרגע במערכת, יש לה מושאלים שהיא משלמת להם וחוזרים אליה בשנה הבאה, יש לה המון שחקנים מאכזבים בסגל שהיא מחוייבת אליהם לשנים הבאות, היא ביצעה שורה ארוכה ארוכה של עסקאות ענק בלי שהיא עוצרת לרגע ומבינה מה היא עושה.

יענקל'ה שחר מנהל הרבה מאוד עסקים, אבל את מכבי חיפה הוא לא מנהל כעסק. זכותו, אבל יש לזה מחיר.
החוזה הבא יהיה אסטרונומי, אבל שקוף. דני אבדיה (Photo by Ronald Cortes/Getty Images)
החוזה הבא יהיה אסטרונומי, אבל שקוף. דני אבדיה (Photo by Ronald Cortes/Getty Images)
לניהול עסקי יש צליל רע במדורי הספורט ("מה, אתה בא להרוויח עלינו?"), הדרישה של הספורט מהבעלות היא לניהול פילנטרופיה - הבעלים משקיע כסף בתחביב, תרומה לקהילה. להרוויח כסף נשמע רע, בטח כשיש פה כסף ציבורי ואוהדים שמשלמים על הרבה מאוד דברים. אבל לניהול עסקי יש משמעות מאוד ברורה - ניהול עסקי הוא ניהול מתוך יעדים, המנהל מקבל שורה של יעדים והדרך למדוד ולהשתפר היא לדרוש ממנו עמידה ביעדים והפעלת שיקול דעת.

שחר, הבעלים הותיק ביותר בספורט הישראלי, הניח את תפישת היסוד שאחריה הגיעו רבים ואחרים, רובם, לא עשו רבע ממנו למועדון שאותו לקחו.  גם את זה צריך להגיד ביושר.

אם אדם קונה רשת המבורגרים, הוא מוגדר כבעלים, כיו"ר הדירקטוריון; אם הוא קונה מועדון ספורט, הוא נשיא, פילנטרופ. התקשורת הכלכלית תדרוש מבעלי רשת ההמבורגרים לעמוד בתוצאות עסקיות, מהבעלים הספורטיבי היא דורשת החתמות ותארים. יעלה כמה שיעלה.

במשך עשרות שנים, יענקלה שחר הוציא מהארגון שנקרא מכבי חיפה את השריר העסקי. תגידו שאין מועדון שמכניס אורגנית כל כך הרבה יכול לקבל הצהרה שכזו ואני אגיד שמכבי חיפה תלויה עסקית בבעלים שלה שהוא גם הספונסר הראשי בצורה מלאה, ארגון שתלוי בהזרמת בעלים קבועה וגבוהה הוא ארגון שהשריר העסקי שלו חלש, בטח ביחס לשרירים אחרים.

מכבי חיפה חותמת על עסקאות ענק כמעט באדישות. היא מתחייבת לחוזי ענק בקלות, היא מעמיסה על עצמה התחייבויות בלתי נתפשות פשוט כי יש קצת רעש בטוויטר או ברדיו, היא ממנה לתפקידים הכי משמעותיים אנשים חסרי ניסיון ונותנת להם סמכויות רחבות. 

בספורט, זה גם יכול לעבוד.אחת לכמה שנים זה גם עובד: אם יוסי משקיע הנדל"ן יקנה 10 דירות, חלק מהדירות אפילו יעשו תשואה יפה מאוד. אם יתנו מחר בבוקר לרפאלוב ובכר לעשות עוד 10 החתמות לא בטוח שהם לא יפגעו בחלקם - כלומר בטוח שכן, אבל זה לא העניין. העניין הוא לעשות יותר טוב מהשוק ולעשות יותר טוב בצורה רציפה ואת זה במכבי חיפה אין כרגע.

רשימת החוזים הרעים שיש היום במכבי חיפה היא עצומה, להשתחרר מהם יעלה המון כסף, מקצועית זה הכרח, מעשית כנראה שמרובם יצליחו לצאת דרך מנגנון תשלום יקר מאוד, אבל השאלה שצריכה להישאל שם, היא מי הולך לקבל את הזכות לחתום על עסקאות הענק הבאות.

כי כדי להבריא את מכבי חיפה צריך גם לגייס הרבה מאוד שחקנים ואולי גם אנשי צוות חזקים וצריך לקבל גם החלטות חכמות על איזה סוסים צעירים מהצעירים להמר, שוב, צריך לגייס כישרון וצריך להתחייב לעוד עסקאות.

ועסקה, כמו שאמרתי, אינה רק לקנות שחקן מהפועל ירושלים או לשלם סכום יפה בנטו לשחקן זר. עסקה היא מכלול רחב של עלויות והרבה עסקאות הם מכלול רחב של הרבה עלויות. במכבי חיפה, האנשים שעושים את העסקאות האלו – הוכיחו שהדבר הכי נכון לעשות כרגע, זה לפקפק בשיקול הדעת שלהם.