תגיות: ריו 2016
"חשבנו כמעט, עוד מעט, אורזים מזוודה. לקחנו פסנתר, זה לא עוזר, בגלל נקודה. מטוס עולה עולה, ליבי או-בו אה-בה, ואין לי נדודים של צועני. נפלתי על פני, אבל אני עוד חי, ככה זה להיות מקום שני". שירו של עוזי חיטמן "אנחנו נשארים בארץ", שנכתב לאחר ההפסד שלו ושל יגאל בשן בקדם אירוויזיון בפער של נקודה לשיר "עולה עולה" של יזהר כהן הפך להמנון המפסידים. המשחקים האולימפיים מורכבים ממאות ואלפי סיפורי הצלחה של אלופים אולימפיים, סנסציות, שיאים, הישגים ודרמות, ובמקביל גם מהסיפורים של הכוכבים שעלו על הפודיום האולימפי שוב ושוב, אך אף פעם לא שמעו את ההמנון.
מדליית הכסף במשחקים האולימפיים היא כמובן הישג פנטסטי, אבל ספורטאי שכבר מרגיש את מדליית הזהב בקצות אצבעותיו לא יכול שלא לחוש תחושה של החמצה מתסכלת. לקראת משחקי לונדון במגזין סיינטיפיק אמריקן הקדישו מאמר שלם לנושא "מדוע זוכי מדליות ארד מאושרים יותר מזוכי מדליות כסף".ובכן, ספורטאי לא שופט את הישגיו באופן אובייקטיבי, אלא באופן סובייקטיבי ביחס לאפשרויות העומדות בפניו. הדוגמא הקלאסית מבחינתנו היא יעל ארד. אובייקטיבית, היא אחראית לאחד ההישגים הגדולים של ישראל בזירה הספורטיבית ובוודאי הספורטאית הגדולה ביותר. סובייקטיבית, לאחר ההפסד בגמר לקתרין פלורי, ארד בוודאי חשה היסטוריה וגאווה, אך גם תחושה חמצמצה של החמצה, כמו זו המלווה את יתר הסגנים, שהבינו כי הם פספסו הזדמנות להיות אלופים אולימפיים, ושספורטאי אחר הקדים אותם בדרך לפסגה. התמונה של יעל ארד על הפודיום היא הוכחה לשילוב של כל אלה.
"זה צ'אביץ', זה פלפס, זה צ'אביץ' וזה פלפס!"מייקל פלפס הגיע לבייג'ין במטרה ברורה, אותה הציג שוב ושוב במשך 4 שנים - לזכות ב-8 מדליות זהב ולשבור את שיאו של מארק ספיץ. הניצחון הדרמטי בגמר השליחים, הודות לקאמבק עוצר נשימה של ג'ייסון ליזאק, היה הספתח. לצד הניצחון בשליחים, המדליה הזכורה ביותר הייתה השביעית - זו שהשיג בגמר ה-100 מטרים פרפר. למעשה, סיפור הגמר היה לא רק המדליה של פלפס, אלא ההפסד הדרמטי של מילוראד צ'אביץ'.הסרבי, ששבר שיא אולימפי כבר במוקדמות, גילה עליונות מרגע הזינוק למים והוביל בפער ניכר אחרי 50 מטרים, כאשר הדולפין האמריקני בכלל לא בתמונה. פלפס התעורר ב-50 המטרים האחרונים וסגר את הפער בכל תנועה. ההובלה בין השניים התחלפה שוב ושוב וזה הוביל את משה גרטל להתרגשות שיא בעמדת השידור ("זה צ'אביץ', זה פלפס, צ'אביץ', פלפס...").למרות הקאמבק, במטרים האחרונים צ'אביץ' עדיין הוביל, רק בתנועה האחרונה פלפס הגיע טוב יותר אל הקיר ועצר את השעון על 50.58 שניות. מאית אחת בלבד לפני הסרבי. למעשה, ההילוכים החוזרים הראו שצ'אביץ' הגיע ראשון לקיר אבל לא בעוצמה מספקת כדי לעצור את השעון. הכי קרוב שיש, והכי רחוק. המשלחת הסרבית ערערה על ההכרעה, אך זה לא עזר לה. צ'אביץ' קיבל בכבוד את ההפסד ושמר את העצבים והדמעות בפנים.
"מלכת הכסף והארד"מרלין אוטי בת ה-56 תיזכר כאחת האצניות הגדולות בהיסטוריה, כזו שהקריירה שלה נמשכה מעל ל-30 שנה ברמות הגבוהות ביותר, אך גם כסגנית הנצחית, "מלכת הכסף והארד" אם תרצו. יש לה ברזומה 9 מדליות אולימפיות, שהושגו בין מוסקבה 1980 לבין סידני 2000. וכמה מהן מזהב? אפס. השיא היה במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, כאשר אוטי בת ה-34 הפסידה בגמר ה-100 ובגמר ה-200 ונאלצה להסתפק בשתי מדליות כסף לצד ארד בשליחות.בגמר ה-200 מטרים לאוטי הג'מייקנית (בהמשך ייצגה גם את סלובניה) לא היה מה למכור מול מארי ז'וזה פרק הצרפתייה, אך בגמר ה-100 היא כבר הרגישה את מדליית הזהב על צווארה. אוטי וגייל דיברס האמריקנית חצו יחד את קו הסיום עם אותו זמן - 10.94 שניות והקדימו בשתי מאיות בלבד את גוון טורנס מארה"ב. רק תצלום פוטו פיניש, שפוענח כעבור דקות ארוכות ומורטות עצבים, העניק את הזהב לדיברס בפער של אלפיות בודדות על פני אוטי. אין יותר קרוב מזה. מרלין אוטי אמנם זכתה בשלוש מדליות זהב באליפויות העולם (מתוך 14 שהשיגה במהלך הקריירה), אך תמיד תלווה אותה העובדה שלא הצליחה להגיע לראש הפודיום ולו פעם אחת במהלך 7 המהדורות האולימפיות בהן השתתפה.
בגלל עשירית עשירית אחת בלבד. טעות שיפוט קריטית מנעה ב-2004 מהמתעמל הקוריאני יאנג טאיי יונג זכייה במדליית הזהב היוקרתית בגמר הקרב-רב באתונה. השופטים התבלבלו בהגדרה של אחד האלמנטים בתרגיל המקבילים של הקוריאני והפחיתו לו עשירית מהציון ההתחלתי - 9.9 במקום 10. הטעות הייתה הרסנית - טאיי יונג סיים במקום השלישי עם 57.774 נקודות, במרחק 5 מאיות בלבד מהאמריקני פול האם (57.823). אילו היה מתחיל מציון של 10 בתרגיל זה היה טאיי יונג מוכתר כאלוף האולימפי.לאחר התחרות, כשגילו את הטעות, הגישו אנשי המשלחת הקוריאנית ערעור רשמי לוועד האולימפי ולהתאחדות ההתעמלות העולמית, אבל טענותיהם נדחו. הקוריאנים אף ערערו ל-CAS, אך נדחו מכיוון שהערעור הראשוני נעשה לאחר תום התחרות וגם מפני שלא הוכח כי השופטים פעלו בזדון נגד טאיי יונג, אלא ברשלנות מקצועית בלבד. התאחדות ההתעמלות אף ביקשה מפול האם במכתב בדואר להעביר את המדליה שלו לקוריאני בטענה שזו תהיה "הפגנה של פייר פליי לעיני העולם כולו". המהלך עורר את זעמם של הוועד האולימפי הבינלאומי והוועד האמריקני ובתגובה היוזמה נדחתה. השופטים הושעו למספר שנים, טאיי יונג קיבל מדליית זהב של כבוד מהוועד הקוריאני וגם מענק בגובה של מדלית זהב (20,000 דולר), אך כל זה כמובן לא ניחם את המתעמל שפספס מקום בהיסטוריה. בגלל עשירית.עצור, אגדה לפניךההיסטוריה רצופה בספורטאי-על, שתמיד היו כינור שני ונכנעו שוב ושוב לאגדות הספורט שכולנו מכירים. אחד הספורטאים הללו היה פול טרגאט. רץ קנייתי למרחקים ארוכים, שבמהלך המחצית השניה של שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 היה שותף ליריבות ספורטיבית מדהימה לצד היילה גברסילאסי האתיופי. טרגאט הפסיד שוב ושוב לגברסילאסי, מגדולי האתלטים בכל הזמנים. הקנייתי סיים שני בגמר האולימפי ל-10,000 מטרים באטלנטה 1996 וכך גם בגמרים באליפויות העולם ב-1997 ו-1999. טרגאט נאלץ לשמוע פעם אחר פעם את ההמנון האתיופי.שיאה של היריבות היה בגמר ה-10,000 מטרים במשחקי סידני 2000, כשהשניים דאגו לדרמה נדירה לריצה הארוכה ביותר על המסלול. טרגאט הפעיל מבערים ב-200 המטרים האחרונים בניסיון לברוח לאלוף האתיופי, אלא שגברסילאסי נצמד אליו. השניים סיפקו פיניש מדהים, כשהיו צמודים אחד לשני במטרים האחרונים. ממש לקראת קו הסיום גברסילאסי הוכיח שהוא אגדה אמיתית, העלה את הקצב וחצה את קו הסיום בזמן של 27:18.20 דקות - 9 מאיות בלבד לפני טרגאט. הקנייתי הלך בדרכם של רבים אחרים ועבר לריצת המרתון ואף החזיק בשיא העולם בין 2003 ל-2007, לפני ששיאו נשבר על ידי... גברסילאסי.
אופיר גולןסלקטד שיווק באינטרנט