בואו נעשה סדר ונתחיל מחדש. פאוזי לאחג`ה, הבעלים של מועדון הכדורגל ברקאן מהליגה המרוקאית, הוא האיש החזק בכדורגל במרוקו. הוא גם האיש שאמון על תקציבי הספורט, שמועברים מהממשלה לכדורגל, ואף אמור להתמודד על ראשות הממשלה בבחירות הקרובות. מעצם כוחו, פאוזי לאחג`ה הוא גם אחד האנשים החזקים בהתאחדות האפריקאית, והרבה בגללו ובגלל ההשפעה שלו על שיבוצי שופטים, יש טענות מצד נבחרות יריבות שמשחקות נגד מרוקו על קיפוח מתמשך.במשחק הבכורה של מרוקו נגד קומורוז, מרוקו נראתה רע, התקשתה להגיע למצבים, ואז נשרק פנדל שלא היה ולא נברא: עבירה על ברהים דיאז. ה-VAR לא התערב, והשופט הקונגלזי הצביע על הנקודה הלבנה. מרוקו החמיצה את הפנדל הזה, אבל זה לא היה בכוונה. אותו שופט, שלא זכה להערכה, לא שפט משחק נוסף עד שלב הבתים, לא שפט לא ברבע הגמר ולא בחצי הגמר, ובאופן מפתיע שובץ למשחק הגמר. באופן לא מפתיע, במשחק הגמר הוא שרק לפנדל מפוקפק. סנגל נטשה את המגרש משום שהבינה שיש קיפוח מתמשך. במנטליות האפריקאית יש כבוד; אם יורדים לחדר ההלבשה - לא חוזרים, אף פעם לא חוזרים אחורה. היה ברור לי לפחות שסנגל נחושה בירידה לחדר ההלבשה, אבל רק אחד נשאר על המגרש: סאדיו מאנה. הוא נשאר על המגרש משום ששני אנשים ירדו לדבר איתו: האחד הוא קלוד לרואה, המאמן הצרפתי שאימן כמעט כל נבחרת באפריקה ונחשב לחזק מאוד בהתאחדות האפריקאית, שירד מתא הכבוד; והשני הוא אל-חאדג`י דיוף, אגדת נבחרת סנגל ואיש מקושר מאוד בכדורגל האפריקאי, עם טלפון פתוח, עם דמות שעדיין לא נחשפה. שניהם מדברים איתו, מסבירים לו ומתלחשים איתו.ההסבר התקנוני: למה סנגל נפסלה ומרוקו הוכתרה?תשיב את הגביע והמדליות? הצעד הבא במאבק על אליפות אפריקהשניהם מסבירים לו את מה שהיה ברור: ההתאחדות האפריקאית לא תיתן בשום פנים ואופן לכך שמשחק מלא לא יגיע לסיומו. הם לא יאבדו את כל מה שיצרו בשנים האחרונות. הם מארחים את אליפות אפריקה ב-2028 ואת המונדיאל ב-2030, ואסור היה להם שהמקרה הזה יקרה. ולראיה - השופט שרק לסיום המשחק. כלומר, המשחק הסתיים.החוק היבש אומר: אם השופט שרק לסיום המשחק, אז המשחק הסתיים. אלא שהשופט לא ירד מהמגרש, ונשאר על הדשא. הוא קיבל הוראה לחכות רגע, כי יכול להיות שמשהו יקרה, והנה באמת - סאדיו מאנה, אחרי השיחה עם דיוף, שהיה עם טלפון פתוח כשמישהו מדבר איתו במקביל, ועם לרואה, מחזיר את השחקנים הסנגלים למגרש. מי היה איתו על הקו? רק ארבעה יודעים.לאחר שהם חוזרים לדשא, באותו זמן, יוסוף א-נאסירי, הבועט הקבוע, פתאום זז הצידה ומוותר לברהים דיאז. סאדיו מאנה, במקביל, מדבר עם מנדי ומסמן לו להישאר לעמוד, שהכדור בא אליו לגוף, שהכדור יבוא לו לידיים. אחרי החמצת הפנדל, אף שחקן סנגלי לא קופץ, אלא פשוט עושה תנועה של קבלת כדור, כאילו הכול היה ידוע ולא מפתיע. כאילו אין פה החמצת פנדל הכי דרמטית שיש, אלא אירוע שכולם ציפו וידעו שיקרה, כאילו נסגר מראש.המרוקאים לא היו יכולים להרשות לעצמם שהמשחק לא יגיע לסיומו. הם היו בטוחים בניצחון שלהם בהארכה על המגרש, והם היו בטוחים שגם אם חלילה יפסידו על המגרש, ידאגו לניצחון הזה דרך ההתאחדות האפריקאית, דרך הטענות שיציפו ודרך התלונות שישלחו בערעור והביסוס על כך שהשופט כבר שרק לסיום ולכן צריך לפסול את המשחק. לכן הם ערערו על המשחק. כשהם ערערו, זה היה בלתי נתפס: סנגל ירדה מהדשא, השופט שרק לסיום, אבל המרוקאים היו שותפים לכל הסיפור של החזרתם לדשא. הטענה של מרוקו בערעור הייתה ששחקני סנגל ירדו לחדר ההלבשה והשופט שרק לסיום, ועל זה הם בנו את כל הטיעון, שלמעשה התכנון החל כבר על הדשא מרגע שהגיעה אותה שריקה. בערעור הראשון ההתאחדות האפריקאית דחתה אותם, ואז הם הגישו ערעור נוסף, עשו את מה שצריך משפטית - וניצחו משפטית.האווירה ברחובות קזבלנקה רחוקה מלהיות אווירה של חגיגה. אף אחד לא באמת מאמין בזכייה הזו, ורוב האנשים מבינים שמרוקו חזקה בכדורגל - אבל חזקה עוד יותר בפוליטיקה, ובוודאי בהתאחדות האפריקאית.