תגיות: assassin's creed origins, ubisoft
במשחק נשחק את באייק, המדג'יי האחרון (מגן דרכי הפרעה בימי מצרים העתיקה הנחשבו לסמל בעיני העם) ועל מסע הנקמה שלו, ומה שגרם לו להקים את אחוות המתנקשים, שהכרנו לאורך השנים במותג. באייק יתגנב, יבזוז, ויתנקש בדמויות מפתח מהעולם הפוליטי של מצרים העתיקה, ויגרום לאירועים לא צפויים בממלכה. הסיפור באססין קריד הוא בהחלט אחת הנקודות החזקות שלו, ובלי להכנס לספויילרים על מנת לא להרוס את הסיפור הראשי, הוא בהחלט שווה את הזמן.
אז מה בעצם הבעיה באססין קריד החדש? אני לא בטוח שאשפר לקרוא לזה "בעיה". היוצרים החליטו לשנות את הנוסחא של המשחק למשחק תפקידים קלאסי (RPG), בו ייאלץ השחקן לבצע מטלות ולנקות את המפה של המשחק מפעילויות צדדיות על מנת לעלות ברמות באופן קבוע. מצד אחד, אלמנט ה-RPG תרם לי כשחקן, ולא הרגשתי כאילו אני משתעמם מהמשחק. לאורך כל המסע מצאתי כלי נשק וציוד חדש להחלפה ומכירה כיאה למשחק תפקידים, ותמיד תהיו תחת הרצון לשדרג לעצמכם את כלי הנשק ולמצוא תחליפים טובים יותר ממה שכבר קיים לכם במלאי. מנגד, עץ היכולות והשיפורים לדמות לא הרגיש לי כמו האלמנט הכי משמעותי במשחק, ולא מצאתי סגנון משחק ספציפי שרציתי לשדרג את הדמות שלי לתוכו.
הבעיה הגדולה ביותר היא במערכת הרמות של המשחק: ברגע שהשחקן יירצה להתנקש בדמות שגבוהה ממנה בכמה רמות, לא יהיה לו סיכוי בקרב. וזה קצת מאבד מאלמנט ההפתעה של הסדרה שלמדנו להכיר. נראה כאילו רוב זהות המותג נאבדה ונבנתה מחדש בגלל ההחלטה להפוך את המשחק ל-RPG, וזה לא בהכרח דבר רע. במיוחד שבשנים האחרונות המותג איכזב רבות.
מערכת הקרב של המשחק הוגדרה מחדש, והיא הרבה פחות פשוטה ודורשת מהשחקן ללמוד מתי לחסום התקפות, מתי לתקוף, מתי להתחמק. בשעת משחק הראשונה שנאתי אותה, אבל לאחר מכן נכנסתי לראש של המשחק והתחברתי הרבה יותר. הבעיה היא שברגע שהמשחק מציב לשחקן כמה אוייבים במקביל, מאוד קשה להתביית על אוייב ספציפי ולהתחמק מכל השאר. יש אופצייה להתביית על אוייב, אבל לפעמים זה מרגיש כאילו המשחק רק מכשיל את השחקן יותר מאשר לעזור לו.
מכיוון וזהו המשחק הראשון מבחינת כרונולגית, לבאייק יש את סנו (Senu), נשר שניתן לשלוט בו בכל רגע נתון על מת שיסרוק את הסביבה מהאוויר, ויסמן מטרות חשובות ונקודות מפתח שהשחקן יוכל לסמן לעצמו במפה. זה טאץ' נחמד ונותן משמעות ליכולת ה-Eagle Vision שלמדנו להכיר לאורך השנים במותג ומראה לנו מאיפה שם היכולת הגיע. נראה גם את הסיבה למדוע מתנקשים היו צריכים להוריד לעצמם את האצבע על מנת להשתמש ב-Hidden Blade במהלך הסדרה, והפרטים הקטנים האלו בונים את המיתולוגיה עליה בנויה הסדרה.
העולם של אססין קריד Origins מרשים בהחלט. המפה עצומה, ומכילה מדברים עצומים בהם תחוו הזיות אם תסתובבו בהם יותר מידי, פירמידות שניתן לחקור מבפנים ולגלות סודות על העולם של המשחק, נהר הנילוס, ערים המקיימות חיי יום יום, ואפילו אלכסנדריה. מבחינת עיצוב הדמויות, הגרפיקה נעה בין "מרשים בהחלט" ל"דרוש שיפור". חלק מהדמויות נראות ריאליסטיות ומשכנעות, בזמן שאחרות נראות כאילו לקוחות מהדורות הקודמים של הקונסולות.
אין ספק שידע היסטורי תמיד היה חלק מהותי להבנת הסיפור של אססין קריד לאורך המותג, וגם כאן נפגוש דמויות כמו קלאופטרה, יוליוס קיסר, ואפילו נזכה לחקור את הקבר של אלכסנדר מוקדון. החלק המייאש של העולם העצום הזה, שעם כל היופי שלו, המפה עדיין מלאה בכל כך הרבה משימות צדדיות. והפעם אין מנוס. חייבים לנקות את כולה על מנת לעלות ברמות ולהתקדם במשחק. אני נורא נהנה ממשחקי עולם פתוח ולנקות את המפה שלהם. מגרד לי את ה-OCD במוח. אבל אין ספק שלאנשים, שמעוניינים במשחקיות קצרה בת כמה שעות בודדות ולעבור את הסיפור הראשי, יתקשו להתחבר עם כל כך הרבה הסחות דעת, שנכון למשחק הזה, לא ניתן לדלג על רובן, והן הופכות לחובה.