תגיות: Subnautica
"אני יושב בצוללת הקטנה שלי ומחכה שהלוויתן מעמקים שצד אותי בדקות האחרונות יפסיק להביע עניין ויעזוב אותי בשקט. אני מסתתר בתוך מערה קטנה במעמקי הים בעוד הוא ממשיך לחוג מול הכניסה, מדי פעם הוא פולט שאגה שנשמעת כמו שילוב של תסכול ועצבים. הצוללת קצת חבוטה מהמרדף והיא לא תשרוד עוד הרבה, ויש לי בקושי מספיק אוויר למספר דקות. אם לא אמצא פתרון לבעיה שלי במהירות, המערה תהפוך לקבר שלי. בזמן שאני מתלבט מה לעשות אני ממשיך לבהות בעולם התת ימי שחשוף מולי, אלמוגים שמפיצים אור סגלגל, אצות שזזות מצד לצד עם זרם הים, ודגיגים קטנים בלהקה שמלקטים אוכל מקרקעית הים.אני שוקע בבהייה ושוכח מהיצור העצום שרוצה להפוך אותי לארוחת צהריים וקולט שהוא נעלם, כנראה התייאש סוף סוף. אני יוצא בחשש מהמסתור שלי, בוחן את השטח ומחכה מספר שניות. הכול שקט מתחת למים, ואני מחליט לחזור לבסיס כאשר אני שומע את השאגה שוב פעם, הוא מסתער בשחייה לכיווני. אני לא אוכל לברוח ממנו, אבל אולי יסיח את דעתו. אני נפלט מהצוללת ומתחיל לשחות לכיוון האלמוגים הסגולים, מאחורי אני שומע את הלוויתן מתחיל להשמיד את הצוללת שלי, הוא ימשיך להתעסק איתה עוד הרבה זמן, עד שהוא יסיים אני כבר לא אהיה פה".