דני אבדיה: "התקרה שלי? להיות אולסטאר"

הפרגון משחקנים ב-NBA ("שלוש שנים לא ידעו מי אני"), האמונה בנבחרת ("בוער לי לעשות מדליה"), היחסים עם לברון והחגיגה המיוחדת. הכוכב נפתח בראיון ל"חמישיות"

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   02.04.25 - 19:02

תגיות: NBA, דני אבדיה

Getting your Trinity Audio player ready...

בימים הקשים שעוברת המדינה, אנחנו נאחזים בכל הצלחה מחוץ לישראל, והעונה אין שחקן שמעניק לנו העונה גאווה ישראלית יותר מדני אבדיה. אחרי ארבע עונות בוושינגטון, עלו לא מעט סימני שאלה סביב היכולת של הפורוורד להיות שחקן מוביל ב-NBA, אבל דווקא אחרי המעבר לפורטלנד הפוטנציאל פתאום התפרץ החוצה. מאז פגרת האולסטאר הוא מספק נתונים של אולסטאר והפך לפנים של הטריילבלייזרס. רגע לפני סיומה של עונת השיא מבחינתו, ואולי לפני שישבור שיאים חדשים בעונה הבאה, אבדיה התפנה לראיון ב"חמישיות".

דני, פעם היה קצת יותר קל לקבוע איתך ריאיון, עכשיו כל העולם רוצה לדבר איתך
"כן, אבל אתה יודע, ליבי עם האנשים שהיו שם מההתחלה".

נתחיל עם איזו טריוויה, אתה יודע את הממוצעים שלך בחודש מרץ בעל פה?
"בעל פה לא".

22.6 נקודות, 10.1 ו-5.3, מספרים של יאניס ויוקיץ' בחודש הזה, זה…
"תשמע, כבוד. כאילו.. השאיפה זה שזה יהיה לכל העונה, אבל זה נתון שכיף לשמוע".

אתה יודע, כולנו זוכרים את הלילה ההוא ביוני, כשאתה מתעורר, שומע על הטרייד. אתה האמנת שתוך פחות משנה אתה תהיה הכוכב של פורטלנד? הרי בהתחלה התבאסת והיית בהלם ועכשיו תראה איפה אתה
"כן, אני יכול להגיד לך שבהתחלה זה היה לי נורא קשה לעבור, אבל בהסתכלות לאחור אני, מודה על ההזדמנות שניתנה לי לבוא לקבוצה חדשה, למערכת חדשה, לעיר חדשה ולבנות את השם שלי מחדש. זה היה קצת מפחיד בהתחלה, אבל עכשיו כשאני מסתכל אחורה, זה לגמרי היה שווה את זה".

אתה מרגיש פרנצ'ייז פלייר? 
"קשה לי להגיד שאני פרנצ'ייז פלייר עדיין. יש לי לאן להתקדם ולהוכיח, אבל אני מרגיש שאני כן חלק חשוב במועדון, בהתקדמות של הקבוצה וזו המטרה. לאט לאט, לא קופצים למסקנות מהר".

אין ספק שהחודש האחרון זה החודש הכי גדול של כדורסלן ישראלי אי פעם, בטח ב-NBA. היחס אלייך השתנה, בין אם בתוך הקבוצה או שאתה מרגיש שיריבות פתאום מתייחסות אליך קצת אחרת?
"אני כן מרגיש הכנות לגביי, בעיקר לגבי החדירה שלי לסל. אני גם מקבל הרבה מחמאות משחקנים, שזה בכלל כיף לשמוע. מבחינת איך שמתייחסים אליי בקבוצה, אני חושב שמההתחלה, גם בגלל שהתקשיתי, עדיין ידעו שאני מסוגל לעזור לקבוצה וידעו את היכולות שלי. לקח זמן עד שזה בא לידי ביטוי, אבל אני חושב שבסך הכל הכילו אותי תמיד, ידעו שאני שחקן טוב. כמובן שעכשיו כשרואים את זה על הפרקט זה יותר קל".

קח אותי ל-SMS, וואטצאפ, אולי אפילו שיחה תוך כדי משחק עם איזשהו כוכב שככה נכנס ללב…
"לא יודע אם נכנס ללב, אבל אני מרגיש ששחקנים כאילו באים ומפרגנים לי. 'keep balling', אתה יודע כזה.. זה כיף לשמוע שאתה מקבל הערכה בליגה, במיוחד אחרי שלוש שנים שלא באמת ידעו מי אתה".

עכשיו בתוך כל ההייפ הזה אתה מרגיש שאתה מצליח להישאר אותו דני מהרצליה?
"כן, האמת שאני תמיד אהיה דני. אני חושב שזה לא משנה אם היו לי משחקים של 43 או של טריפל דאבל או של 0 נקודות, אני בסופו של דבר לא יותר מידי באקסטזה כשקורה משהו טוב ולא יותר מידי יורד על עצמי כשקורה משהו לא טוב. אז אני תמיד אהיה דני, תמיד אשאר אני, כי בסופו של דבר אני מתייחס אליי כבן אדם, לא כשחקן כדורסל, ואני חושב שזה קריטי וחשוב".

אנחנו מתחילים לסכם עונה. מה הרגע הכי גדול שלך במדי פורטלנד?
"אה וואו, אני חושב שהמשחק אולי נגד הניקס, בבית, אני חושב שזה היה סל ניצחון... זה לא באמת היה סל ניצחון כי לקחו לי אותו, אבל אני חושב שההזדמנות שניתנה לי לקחת את הכדור האחרון והתרגיל והשרטוט עליי, ולקחת את הכדור לסל ולייצר משהו זה היה קצת... זה לא היה הכי נקי בעולם. זה לא היה הסל ניצחון שדמיינתי שיהיה לי, אבל כשיש לך את ההזדמנות ככה לעשות מהלך מנצח, זה מרגש. כמובן שאחר כך הייתי קצת יותר עצוב, אבל כשהרגע הזה קרה, אז אמרתי 'וואו'"
(Getty)
(Getty)
ומה צ'ונסי בילאפס אמר לך אחרי רגע כזה, שבשנייה אחת אתה בעננים ובשנייה אחרי מיקל ברידג'ס אומר "חכה, זה לא היה שלך?"
"אין מה לעשות, עשיתי מה שאני יכול כדי לעזור לקבוצה לנצח והוא שרטט את התרגיל והוא עבד, הצלחתי לייצר נקודות, זה מה שחשוב. גם השלשה שלקחתי נגד קליבלנד כשהייתי יכול לנצח את המשחק זה.. הייתי גאה בעצמי, כי פעם לא באמת יכולתי לעמוד ולהסתכל ולהגיד 'טוב, אני אקח את הזריקה הזו לא משנה מה'. וכשלקחתי אותה, גם כשהחטאתי אותה והרגשתי שהיא בפנים, אמרתי לעצמי 'טוב, זה צעד חשוב בהתקדמות שלי'".

גם אמרת לי כמה ימים אחרי שאולי סל הניצחון יגיע נגד פילדלפיה, מה שלא היה, וניצחתם את המשחק ואחר כך הניקס כמעט. עכשיו, איך אתה מדמיין בראש את סל הניצחון הראשון? בסטפ בק נגד לאורי מארקנן או משהו אחר?
"וואו, את סל הניצחון הראשון שלי? אם אני צריך להמר? כן אני חושב ששלשה בטוח, לא יודע נגד מי".

זרוק לי שם שהיית רוצה לקלוע מולו את השלשה הזו? 
"לא צריך להתעסק בשמות, התעסקתי בזה מספיק העונה".

אתה יודע, אני זוכר את כל מסיבות העיתונאים שלך בוושינגטון כשדיברת המון על שהגעת ממכבי והמכביזם ורוח הניצחונות ופתאום - 15 ניצחונות בעונה ודיברת כמה קשה לך באמת עם ההפסדים, עכשיו באמת בפורטלנד…
"הכפלתי את זה".

יפה, עכשיו אתה מרגיש בפורטלנד שאתה בקבוצה מנצחת או לפחות בארגון מנצח?
"אני חושב שאני בארגון מנצח. קודם כל, השחקנים מסביבי מנסים. אנחנו הקבוצה הכי צעירה בליגה. לא כל קבוצה משחקת כמו אוקלהומה סיטי, אבל אנחנו קבוצה צעירה שמשחקת ביחד. אין מה לעשות, לא תמיד אנחנו מאומנים כדי לקחת אליפות, אבל אני חושב שההרגלים שלנו שם, הרצון והרעב שם, ניצחנו משחקים מאוד גדולים השנה וגם עמדנו מול קבוצות מאוד גדולות השנה. אני מאוד אופטימי, אני חושב שאנחנו באמת מרחק מאוד קצר מלהפוך לקבוצה טובה מאוד במערב".

מרגיש לקראת דראפט 2025 שיתחילו לבחור את השחקן בהתאם לדני? בהתאם אליך?
"לא".

לא? מה אתה מרגיש שחסר לקבוצה?
"אני לא יודע להגיד לך, זה לא מתפקידי לדבר על מה חסר לנו, אבל אני סומך על ההחלטות שלהם".

מה החלק של צ'ונסי בילאפס ביכולת שלך העונה?
"מאוד כיף לשחק תחת צ'ונסי, אני חושב שהוא מאמן שמבין את השחקן, מאוד ווינר. אתה יודע, בסופו של דבר, עם קריירה מאוד מפוארת כשחקן, לראות איך הוא משריש בנו את כל ההרגלים שלו, זה כיף לראות. אתה רואה את השחקן שבו לפעמים. כמאמן, אני חושב שהוא עושה עבודה טובה. אנחנו מאומנים, אנחנו מקשיבים לו ובוא.. הקבוצה הזו יותר טובה משנה שעברה".

אתה הורדת בעצמך הרבה לחץ מהגב מהכתפיים של בילאפס. זה קצת אפילו מרגש לומר את זה שבילאפס, מאמן צעיר, הול אוף פיימר... מגיע דני אבדיה ומוריד הרבה לחץ מהמאמן שהיו הרבה סימני שאלה סביבו בתחילת העונה
"הוא הוריד הרבה לחץ ממני. זה בא לשני הכיוונים".

תן לנו להיות זבוב על הקיר בחדר ההלבשה. בסוף, כשאין את המדיה, כשזה רק אתם, מי החברים הכי טובים? ומה החלק שלך בחדר ההלבשה?
"כולם חברים. אני לא יכול להגיד אחד כמו אנתוני גיל, שהיינו באמת אחים, אבל כולם מפרגנים. כמו כל קבוצה, יש צחוקים, שיחות גם פחות נעימות כשצריך. זהו בעיקרון, לא אגיד שם".
(Getty)
(Getty)
לפני העונה אני זוכר משחק נגד אולם ובן שרף ואמרת שהמטרה מספר אחת שלך העונה היא להפוך למנהיג. יש וי על זה?
"אני חושב שאני יכול להשתפר כמנהיג, אבל עשיתי צעד בנושא של המנהיגות, גם מחוץ למגרש וגם על המגרש. אני אגיד שחד משמעית זה מגיע לקבוצה ואתה רואה שדני המנהיג, אבל יש לי חלק גדול כי יש לנו הרבה חבר'ה צעירים וגם כי אני אוהב לעזור ורוצה שהם יתקדמו".

אתה יודע, ה-NBA היא ליגה של מספרים, אתה בטח בחודש האחרון. אני כל הזמן רואה את השם שלך בין אם אגדות NBA בעבר, אגדות שבהתהוות. אתה מרגיש שווה בין שווים לצד שמות שגדלת עליהם? לפחות השחקנים עכשיו בליגה, הגדולים?
"אני מרגיש שיש לי את הפוטנציאל להיות שם. אני חושב שאני עוד לא שם. אני חושב שראיתי ניצוצות של מה אני כן יכול לעשות. אני חושב שאני צריך להוסיף אלמנטים שיעזרו לי להיות יותר יציב לאורך העונה, אבל יש משחקים שאני בהחלט מרגיש שווה בין שווים".

אתה שביעי העונה בכל ה-NBA במהלכי אנד וואן (סל ועבירה) אחרי יאניס, שיי, טאונס, אדוארדס, יוקיץ' ודרוזן. קח אותנו לתהליך שהביא אותך לרשימה הזו, זה לא קרה ביום אחד
"חדר כושר, שימוש בגוף שלי, ולדעת את כל הטריקים הקטנים האלה של לסחוט עבירות, שפתאום ניסיתי ואמרתי מה שיהיה יהיה. אחרי שאני מקבל את העבירה, לדעת לעצור, לכוון את הכדור ולשים אותו בסל".

אחרי שאתה מקבל את העבירה יש "ג'ון סינה". מאיפה זה התחיל?
"ג'ון סינה תמיד היה המתאבק האהוב עליי. תמיד אהבתי את שיר הפתיחה שלו ואהבתי את כל השואו הזה. אמרתי 'טוב, בואו נעשה משהו'. אמרתי לחבר'ה שבכל פעם שאני אעשה אנד וואן, תהיה המנגינה של ג'ון סינה ואני אעשה ככה (תנועת ג'ון סינה) ולמזלי, היו לנו משחקים מאוד צמודים ואנד וואנים שהגיעו בזמן טוב ולא בבלו-אאוטים כל השנה, אז הייתה הזדמנות לעשות את זה והחברה ממש זרמו עם זה. זה ממש שטות קטנה שהכנסתי לקבוצה ועזרה לנו גם בכימיה".

באנד וואן… גם על השומרים הכי גדולים אתה מרגיש שאתה יכול לתת את הבאמפ ולהעיף כל שחקן ב-NBA?
"תשמע, העפתי גדולים ממני. אני חושב שזה מאוד קשה כי המומנטום שלי גדול משלהם. זה לא בהכרח אומר שאתה יותר חזק, אבל כשאני בא בפול ספיד והם במקום, אני בתנועה וזה מאוד קשה לעמוד במקום".

אפרופו, מספרים כמה באמת היה חשוב לך להשיג את הטריפל דאבל הזה העונה?
"כשלקחתי את הריבאונד, לא ידעתי שהגעתי לטריפל דאבל. אני חושב שבאיזה טיים אאוט הרמתי את הראש, אז בדיעבד שמחתי, אבל אני זוכר את כל הפעמים שהייתי כל כך קרוב והתעצבנתי... לא התעצבנתי, אבל אמרתי 'טוב, אני כבר שם, מה לא יכולתי לתת עוד אסיסט או לקחת עוד ריבאונד?' אבל זה הגיע בצורה הכי מתוקה שיש. אז היה שווה לחכות. זה הגיע במשחק תחרותי, זה הגיע במשחק חשוב נגד קבוצה טובה בחוץ, אז אני שמח".

אתה מרגיש שכבר הרווחת את זה שאתה הגו-טו-גאי? שאתה בשל להיות האופציה הראשונה בקלאץ'?
"אני חושב שאני לוקח החלטות טובות בקלאץ' לרוב. יש פעמים שהולך לאנפרני (סיימונס), ואני כשחקן קבוצתי שרוצה לנצח, אני מפרגן. כמו שיש משחקים שלי הולך ואני אקח את הזריקה האחרונה, יש את המשחקים שלו הולך והוא לא מחטיא. ואם למישהו יהיה צריך לשרטט תרגיל, אני האחרון שאהיה אגואיסט ואגיד שהכדור צריך ללכת אליי. כי בסופו של דבר, אני בא כדי לנצח. חלק מלהיות שחקן גדול, זה לקבל גם החלטות שלא קשורות אליך, וכן, יש פעמים שהוא היה פה, הוא ותיק בקבוצה ממני, הוא קלעי נהדר לשלוש, היו לו רגעי קלאץ' גדולים השנה, אם הוא מרגיש שהולך לו, זה שלו לגמרי".

מה התקרה של דני אבדיה?
"תקשיב, התקרה, מה שאני חושב שהתקרה שלי, אני חושב שהתקרה שלי זה אולסטאר. אבל מעבר לאולסטאר, לדברים שהם אתם מדבר איתי, על חמישייה ראשונה ב-NBA ודברים כאלה, יש לי עוד ניצוצות להראות שאני באמת יכול להגיע לשם. לאט לאט. אבל אני כן חושב שהתקרה שלי היא אולסטאר".

אתה יודע בכל קיץ אני אוהב לעשות כתבה על העבודה שלך מאחורי הקלעים. הרבה אומרים שלא ראו הארד וורקר כמוך. תכף אתה חוזר לישראל, מתחיל עבודה עד לאוקטובר 2025, מה הנקודות לשיפור? על מה אתה מחכה לעבוד?
"אני חושב שהשלשות שלי נהיו יותר יציבות, החדירה נהתה מאוד טובה, השלב הבא זה באמת קאונטרים. לפעמים כשהצבע צפוף ושומרים עליי בשלשה טוב כי אני לא תמיד יכול להיכנס לצבע... לפעמים הוא צפוף במיוחד אם אתה משחק עם סנטר שלא קולע. אני חושב שהמרחק בין הפלואטרים והחצי מרחק הקטנים האלה אלה דברים שיכולים לעזור לי. ואני רוצה לעלות שלב ברמה הגנתית שלי, אני חושב שאני יכול לעלות שלב בהגנה ולהיות שחקן של שני הצדדים, יותר מאשר הקפיצה ההתקפית שאני עושה".
(Getty)
(Getty)
בוא נדבר קצת כחול-לבן עכשיו, כשאנחנו יודעים על ההגרלה של נבחרת ישראל. אנחנו נראה אותך ביורובאסקט הקרוב?
"אם לא יקרה משהו חריג, אז כן".

באליפות הקודמת זה היה שונה לגמרי. היית צעיר, היה את המשחק נגד לאורי מארקנן ופינלנד, אתה מרגיש שעכשיו אתה הגו טו גאי, האיש הזה שצריך לתת 25 נקודות 30 נקודות או שאתה רואה את עצמך יותר דני אבדיה, חלק ממערכת, למרות מה שאתה עושה ב-NBA?
"אני רואה את עצמי דני אבדיה, חלק ממערכת שרוצה לנצח. מבחינתי, אם ים מדר יקלע 40 נקודות בכל משחק ודני אבדיה יקלי 25 נגיד, ואנחנו מנצחים ולוקחים את הנבחרת הזו, מבחינתי זה ההישג. כי בסופו של דבר בנבחרת אני רוצה לבוא בלי אגו. אני חושב שזה לא נכון להרגיש שאני מעל הקבוצה והנבחרת. אני חושב שאני שחקן טוב, יש לי את היכולת להנהיג את הנבחרת, כולם צריכים את כולם בעסק הזה. זה לא משהו שאתה יכול לעשות לבד".

מה המטרה של הנבחרת ליורובאסקט הזה? מה מבחינתך המנהיג של הנבחרת תיחשב הצלחה?
"תשמע, זה מצחיק, כי כשהיה לי ריאיון לפני האליפות הקודמת, אמרתי שמבחינתי גמר זה לא חלום, משהו כזה. פינלנד הגיעה רחוק. אמרתי לעצמי, אם קבוצה כמו פינלנד שניצחנו אותה מגיעה רחוק, לדעתי היינו יכולים לסיים במקום השני בבית הזה, ריאלית, אם לא היה את כל הקרנבל. אני חושב שזה היה אפשרי, וגם השנה זה אפשרי. אני חושב שאני יותר בוגר, אני חושב שאחרים יותר בוגרים, יש לנו מאמן מצויין שמבין מה הוא עושה. ולקח אליפויות אירופה. אומנם לא בנבחרת הבוגרת, אבל אי אפשר להוריד את הערך של זה. אני חושב שזה אפשרי".


דיברת על ים מדר ומה שהוא עושה
"אני מאוד גאה בים, אני וים... במהלך העונה יש לנו יחסים טיפה מוזרים, אנחנו לא הכי בקשר, אנחנו בשעות הפוכות. ים לא בחור שקרוב לטלפון וגם אני לא, אז יוצא לנו פעם ב… להתעדכן, אבל אני תמיד מסתכל על משחקים שלו וגאה בו".

הביף עם לברון ג'יימס אמיתי או שאנחנו בתקשורת הקצנו את זה?
"לא נראה לי שאני עד כדי כך... חושב שיש לו ביף יותר גדול להתעסק בו עכשיו יותר ממני. זה חלק מהמשחק, אני לא חושב שהוא לוקח את זה כל כך רציני. אני לא חושב שזה כזה מדגדג לו האמת, הכי ריאלי. אני לא במקום של… אם זה היה משחק 7, אני נגדו, אז סבבה".

לפני כמה ימים ערכתי ריאיון עם טל ברודי ומיקי ברקוביץ', הצטמררתי לשמוע את העבר מריע לעתיד על ההווה, על איך שהם מדברים דברים מדהימים עליך, הקונצנזוס בישראל במשך שנים היה שמיקי ברקוביץ' הוא ה-GOAT הישראלי. אתה מרגיש שאתה בדרך להחליף אותו ולהיות הישראלי הגדול בכל הזמנים? 
"אני חושב שאני צריך לסיים את הקריירה שלי בשביל זה. אני לא אקפוץ למסקנות בגיל 24, יש לי עוד דרך ארוכה. אגב, חשוב לי להגיד שעם כל האהבה וההערכה כלפיי, אני חושב שיש לי עוד דרך. חודש אחד זה כיף וראיתי מה אני יכול לעשות. ה-NBA כל כך דינמי, אני לא רוצה לקפוץ למסקנות מבחינת שחקן NBA, גם מבחינת אולסטאר, גם מבחינת GOAT, זה לא רלוונטי כרגע. אני נהנה מהדרך שלי, אני גאה בלראות את העבודה הקשה מניבה פירות. מתרכז בעיקר במחר, במחרתיים במשחקים הקרובים, ולהכין את עצמי לעונה הבאה".

נסיים עם רשימת דברים שעדיין לא עשית בחיים שלך בקריירה, תגיד לי כמה זה בוער בך… לפגוש את ג'ון סינה ולדבר איתו…
"בוער, בוער, ממש".

לקלוע סל ניצחון ראשון?
"כאילו, לא נעים להגיד בוער, תגיד רוצה". 

לקבל שער במגזין אופנה? אני יודע כמה אתה אוהב להתלבש
"רוצה".

לשבור שיא קריירה? יש לך שיא קריירה מכובד מאוד
"רוצה".
אליפות NBA?
"רוצה".

ולקחת את ישראל לשלבים מכריעים, אפילו מדליה?
"רוצה מאוד. בוער".

בימוי כתבת וידאו: אלון אמסלם
עריכה: עומר שרעבי ואורן חורש
צילום: אוהד קאב וקאטק דהיימן