כאשר לוקה דונצ`יץ` הגיע ללייקרס בטרייד לפני תשעה חודשים, פרסם עמוד המדיה החברתית LakeShowYo מימ משעשע במיוחד. דולטון קנקט, הרוקי מאוניברסיטת טנסי, פתח אז את העונה עם כמה תצוגות מרשימות, ויחד עם אוסטין ריבס שהולך ומתפתח בעצמו, היו ללייקרס כבר צמד שחקנים לבנים חביבים פלוס. דונצ`יץ` השלים את הסרייה, כך שהיה מי שהקביל אותם להתפתחות של פוקימון: קנקט היה צ`רמנדר, השלב ההתחלתי, אחר כך הגיע ריבס בתפקיד צ`רמיליון, ודונצ`יץ` השלים את הדור האחרון והמשוכלל ביותר: צ`אריזארד.הלילה, דונצ`יץ` היה צריך לסחוב את הלייקרס מול סן אנטוניו של ויקטור וומבניאמה, ובמקביל, כ-1,350 קילומטר צפונית משם, פורטלנד פנו לאירופי הלבן שלהם, דני אבדיה, כדי שיסחוב אותם מול אתגר קשה הרבה יותר, כנראה הכי קשה שיש: האלופה אוקלהומה סיטי. חבורה עם יעילות של מסור חשמלי, שגם בלי השחקן השני הכי טוב שלה, ג`יילן וויליאמס, יש לה עומק של האוקיאנוס האטלנטי, והיא יכולה לגמור משחק בריצה אחת - כמו שעשתה לילה לפני כן באינטואיט דום על הקליפרס. חבורה שניצחה ב-76 מ-90 משחקי הליגה האחרונות שלה. מכונה. ואם זה לא מספיק, המכונה הזו פתחה עם אגרוף לפרצוף, והובילה ב-22 הפרש ברבע הראשון, כשהשחקן המוביל שלה העונה נשמר היטב על ידי חיל המחסלים של מארק דאיגנולט ולא מצליח לקנות סל שדה. בסרט הזה, כך נדמה, כבר היינו יותר מדי פעמים. גם בעונה שעברה הת`נדר באו לפורטלנד בתחילת נובמבר ונתנו נוקאאוט. הבלייזרס חזרו אז לקראת המחצית, רק כדי לחטוף עוד נוקאאוט ברבע השלישי ולהרים ידיים, במשחק אותו סיים דני אבדיה עם 11 נקודות ו-0 מ-1 מהעונשין. פורטלנד של אז היתה קבוצה בלי יותר מדי זהות, עוד בשלבי חיפוש עצמי. ההפסד באותו ערב הפיל אותה למאזן 4:2. אבל לפורטלנד של היום יש זהות. זו קבוצה גאה בעצמה, שנלחמת על כדורים, שמתקיפה אותך עם גובה ועם מאסה ועם מהירות. היא משחקת באחד מקצבי המשחק הגבוהים ביותר בליגה, באגרסיביות שלא נגמרת, והצליחה הלילה להגיע לקו יותר מהקבוצה של שיי גילג`ס אלכסנדר. היא לא ויתרה במינוס 22, אלא חזרה, גם בזכות ג`רו הולידיי, שמי שלא הבין מה הבלייזרס עושים (הוא מעבר לשיא! הוא ממש יקר!) כשהביאו אותו מבוסטון תמורת אנפרני סיימונס, כנראה מבין עכשיו. וגם בזכות העובדה שהשחקן שלה לא מוריד את הראש כאשר קשה; להיפך, הוא מוריד את הראש לתוך החזה של השומר שלו, מעיף אותו מהדרך וממשיך לדאנק. פורטלנד של היום הולכת בעקבות הנחישות, החספוס והדרייב של דני אבדיה, ועד עכשיו לפחות - נהנית מכל רגע. גם הלילה, אגב, הוא החטיא זריקה אחת מהעונשין; רק שהפעם הוא גם קלע 15. Based on the numbers...Deni Avdija is averaging 24.1 points, 6 rebounds and 3.9 assists. All 97 players who have averaged at least those numbers and played qualifying minutes made the All-Star team. pic.twitter.com/ccpDMnQDvZ— Portland Trail Blazers (@trailblazers) November 6, 2025 מרביצה, רצה, מאוזנתהבלייזרס לא זכו בקיץ האחרון לאהבה גדולה מסוכנויות ההימורים, שהעניקו להם 34.5 ניצחונות בתחזיות תחילת העונה. אם זה לא מספיק, בא לוח המשחקים: לא שיש במערב יותר מדי משחקים קלים העונה, אבל שבעת המשחקים הראשונים של העונה זימנו מפגש כפול נגד הלייקרס, אחד נגד הת`נדר, אחד נגד דנבר, אחד נגד מינסוטה, אחד נגד הקליפרס, ואחד נגד גולדן סטייט - כולן לפחות מועמדות לפלייאוף, לפחות שתיים מהן גם לוקחות אליפות כמעט בכל תחזית אפשרית. פאסט פורוורד כמה שבועות, והבלייזרס אורזים מזוודות למסע מאתגר במזרח כשהם במאזן 3:5. "הגו-טו גאי של פורטלנד הוא דני אבדיה, שהיה ממש טוב בעונה שעברה וראוי ליותר תשומת לב בשל כך, אבל גם נראה כמו הגו-טו גאי הכי פחות מוכשר באיזור הזה, ובהפרש די גדול", כתב ג`ון הולינג`ר בספטמבר האחרון, כאשר חזה לבלייזרס בין 29 ל-32 ניצחונות. הוא סבר כי אין לו מספיק עזרה התקפית. ואכן, לבלייזרס אין איזה צלף מטורף או שורת כוכבים שיודעים ליצור לעצמם. נקודות הגארבג` טיים של אבדיה מול הלייקרס סימנו את הפעם הראשונה והאחרונה בינתיים בה שחקן של פורטלנד קלע 30+ העונה בערב נתון. אבל פורטלנד, כמו שקיווינו, יכולה להעמיד מולך ששה שחקנים שקולעים 15 ומעלה בכל ערב, כולל ג`ראמי גראנט שהורד לספסל, אבל מנצל את הפציעה של סקוט הנדרסון ומקבל על עצמו באהבה את תפקיד השחקן השישי.ההתקפה מגוונת, הכדור זז (מקום 9 בליגה במסירות), המון חיתוכים, וההגנה מייצרת עבורה נקודות; הקבוצה היחידה העונה שעושה יותר נקודות מאיבודים של היריבה היא אוקלהומה סיטי, וגם זה בהפרש פצפון - 24.9 מול 24.6. לא כיף לשחק נגד פורטלנד העונה, וגם הת`נדר גילו את זה בדרך הקשה. אפילו על משבר שהיה יכול לפרק קבוצה - המאמן האהוב נעצר באישון לילה על ידי ה-FBI בפרשת הימורים שמזעזעת את הליגה, ומוחלף אחרי משחק אחד בעוזר מאמן שהצטרף רק הקיץ - הם התגברו כאילו לא קרה כלום. הולידיי והקול הבוגר של דמיאן לילארד בחדר ההלבשה - כנראה ה-14 מיליון דולר תמורת אפס דקות הכי משתלמים שאיזושהי קבוצה משלמת למישהו בליגה - עזרו להם להתאושש, ואבדיה, שנשלח לתקשורת ודיבר בצורה בוגרת ומעוררת הערכה, הבין שיש כאן גם הזדמנות. אם היה צריך לבחור לעצמו מאמן אידיאלי, כנראה שהיה מעדיף מישהו שהיה שחקן עבר, גדל בכדורסל האירופי ואז בכדורסל הכי אירופי שיש ב-NBA, ומאמין במשחק מהיר ואגרסיבי. בשתי מילים: טיאגו ספליטר.עולה על הרדארפתיחת העונה הנוכחית היתה אמורה להיות הרגע בו אנחנו רואים האם אבדיה, שבחצי העונה האחרונה היה שחקן מוביל של קבוצה שהתגנבה מתחת לרדאר של כולם, יכול גם להיות שחקן מוביל בקבוצה עם קצת יותר ציפיות. הוא לא הכוכב הקלאסי של הליגה, אבל מתחילת הדרך הפוטנציאל שלו כפורוורד מגוון שמשחק בשני צדי המגרש ויודע ליצור לעצמו ולאחרים היה שם, ועכשיו אנחנו רואים את היכולת הזו יוצאת לאור בסיטואציה אידיאלית עבורו. הוא כבר לא צריך לעמוד בפינה, הוא כבר לא מפחד מאף אחד, הוא לא צריך להיות השחקן ששומר על הכוכב של היריבה כי יש את טומאני קמארה (אבל אם צריך אז תביאו איזה ג`מאל מארי, ונסתדר). הקבוצה עובדת לא מעט בשבילו, והוא מפרגן בחזרה, וממשיך לחפש את החברים גם כשאנחנו צועקים על המסך "לך כבר לסל". נכון, הוא עדיין מאבד קצת יותר מדי כדורים - ככה זה כשאתה בראש של כל דו"ח סקאוטינג, הגנות מצופפות מולך את הצבע, שומרים נוספים מגיעים בדאבל טים ושחקנים נמוכים מנסים להעיף לך את הכדור מהיד. נכון, הקליעה מבחוץ עדיין לא הכי יציבה. אבל אלה באמת התקטננויות. בעולם בו 8 שחקנים בינלאומיים הולכים להיכנס לאולסטאר, וחמישה מהם נראים כמו באנקר - יוקיץ`, שיי, לוקה, יאניס, וומבי - אבדיה מתחרה כרגע מול כוכבים כמו אלפרן שנגון, פסקל סיאקאם ולאורי מארקנן, ג`מאל מארי ופרנץ ואגנר. בינתיים הוא קולע יותר מוואגנר, שנגון ומארי, ונותן גם מספרים מרשימים בנקודות ואסיסטים. ובעיקר, הוא מנצח, ומנצח יותר מהציפיות. בלי לפתוח עין רעה, ובהתחשב בכך שסיאקאם ומארקנן מדורגים בתחתית האזור שלהם, וואגנר שותף לאכזבת העונה עד עכשיו, כרגע לא יהיה מוגזם לקבוע שאבדיה חזק בדיון.את השלב הנוכחי באבולוציה כולנו יכולנו לראות מגיע והחזקנו אצבעות. זה התחיל בחלק האחרון של העונה שעברה, וזה קורה לנו עכשיו ממש מול העיניים. הצ`רמנדר של השנים הראשונות בוושינגטון, שהפך לצ`רמיליון בסוף הקריירה שלו בוויזארדס, הולך ומתפתח לצ`אריזארד אימתני שמשחק כאילו הזנב שלו בוער. דור הפוקימונים הכי מתקדם של מספר 8. אולי פורטלנד כבר לא צריכה לעשות טרייד כדי להביא עוד כוכב. אולי פורטלנד יכולה להפוך ליוסטון או אוקלהומה סיטי או דטרויט הבאה. אולי אפשר לחלום קצת יותר בגדול. גרף ההתקדמות שלו לא נעצר, והדבר היחיד שאפשר לקוות זה שהוא ימשיך כך, גם כשיהיה קשה, גם כשהיריבות יגיעו דרוכות עוד יותר, גם בלילה חורפי בשארלוט: יוריד את הראש, יפעיל את הטורבו, ויחפש - כמו שחוותה הלילה הקבוצה הטובה בעולם - את הדאנק והניצחון הבא.