"דני אבדיה כרגע שולט במשחק כמו לוקה דונצ'יץ' וניקולה יוקיץ'"

מאמנו האישי מגיל 13, וליקו פרוביץ', בראיון לערוץ הספורט. התסכול בוויזארדס ("זה עיכב אותו, הביטחון שלו נפגע אבל הוא לא הטיל ספק בעצמו"), הקשר עם ראסל ווסטברוק ("לא הכל היה ורוד") וההתפוצצות בבלייזרס ("אין לו גבולות, בדיוק ככה דמיינתי אותו כשעבדנו במכבי ת"א")

סער שהם
סער שהם   29.11.25 - 09:15
Getting your Trinity Audio player ready...
(קרדיט צילום: האתר הרשמי של מכבי ת״א)

לאחר פתיחת העונה המטורפת שלו ב-2025/2026, נדמה שהכישרון של דני אבדיה כבר לא נחבא לעיני אף אדם שזוכה לצפות בו. הכוכב הישראלי של פורטלנד טריילבלייזרס מספק יכולת יוצאת דופן, שובר את השיאים של עצמו ומפרק תחזית אחר תחזית בנוגע אליו. אלא שלאורך שנות הצמיחה של אבדיה יש אדם אחד שכל מה שקורה עכשיו רחוק מאוד מלהפתיע אותו, וקוראים לו וליקו פרוביץ'.

פרוביץ' כזכור הגיע מספליט למכבי תל אביב במהלך קיץ 2014, ועשה את זה ביחד עם דרגאן בנדר כאשר המטרה הייתה ברורה - לקחת את אקדמיית הנוער של הצהובים כמה צעדים קדימה. במקביל, אבדיה בן ה-13 הצטרף למחלקת הנוער של הצהובים - ולאחר זמן קצר הוצמד למאמן הסרבי כאשר בהמשך בזמן כשעלה לקבוצה הבוגרת, פרוביץ' מונה לעוזר מאמן. כיום, הקרואטי משמש כעוזר מאמן ונציה תחת נבן ספאחיה - מי שהעניק לאבדיה את דקות המשחק הראשונות שלו בקבוצה הבוגרת. "ספאחיה הוא מי שהציב אותי על הספסל במכבי והוא הראשון שהכניס את דני למשחק בקבוצה הבוגרת", נזכר פרוביץ' בראיון לערוץ הספורט, "אז הוא בן אדם חשוב מאוד בחיים שלי וגם בחיים של דני".

איך הייתה נראיתה העבודה שלך עם דני בתחילת הדרך?
"בשנים הראשונות עם דני הייתה לנו ההזדמנות לחקור את הכישרון שלו עד הסוף. קודם כל יצרנו אווירה של עבודה מסביבו, להציב מסביבו תחרות, וכשיש לך כישרון כל כך גדול - אתה צריך לפתור קודם כל את כל הבעיות העתידיות שעלולות להיות בעתיד, להפוך אותו לאתלט. הכדורסל של היום מקדש אתלטיות, צריך ללמד אותו איך לרוץ הלוך וחזור, לשלוט בגוף שלו, לדאוג לגוף שלו כדי שיוכל לשחק ולשמור על הרמה שלו גם עד גיל 40, 41 או 42. עשינו עבודה מעולה במכבי כדי שהגוף שלו יהיה ממש טוב, ומוכן ל-NBA, ושם יש את האנשים הכי טובים כדי להמשיך בעבודה הזו. אחרי זה, התחלנו לחמש אותו בכלי נשק כדי שיהיה מצליח, כלים לאיך לקרוא את המשחק. מהרגע הזה עבדנו רק על הכלים האלה, והוא לא הפסיק לעבוד בכל יום".

חשבת שדני יוכל להיות כל כך טוב ב-NBA?
"בכל ראיון שאני עושה בישראל, גם בעבר, בשביל דני כשעיצבתי אותו ראיתי שאין לו גבול. ראיתי אותו משתכלל בכל יום ויום, הוא לא הפסיק להפתיע אותי, הוא יכול להתחרות ברמה הגבוהה ביותר, בכל הרמות. אני רוצה לשלוח מסר לכל ילד בעולם - כדי להצליח, אתה צריך מישהו שיזהה את הכישרון שלך. אתה צריך שיקיפו אותך אנשים שיחקרו את הכישרון שלך עד הסוף. בהמשך אתה צריך שתהיה לך סביבה של הצלחה, ובמכבי הציבו אותי בעמדה שנתנה לי אפשרות לחקור את הכישרון של דני. עכשיו יש שם אנשים שכנראה נתנו לו לפרוש כנפיים ולהוציא את כל מה שהוא למד בעבודה הקשה שלו, אבל היו לו גם שנים של קשיים במכבי ובוושינגטון".

תספר לי על הקשיים האלה
"בשנה-שנתיים הראשונות במכבי הוא לא הצליח לקלוע סל. בוושינגטון היה לו קשה מאוד, לא בדקו את הכישרון שלו והוא היה במצב קשה. אבל המסר שלי הוא גם כשזה לא הולך לך, זו לא אשמתך, הרבה פעמים אתה יכול להיות קשה עם עצמך, אבל זו לא אשמתך - פשוט לא שמו אותך במצב להצליח, אז אל תגמור את עצמך. זה נכון גם בקריירה שלי, כשהייתי בבשיקטאש היה לי מאוד קשה, סבלתי מחרדות ומלחצים, חזרתי הביתה והיה לי מאוד קשה. אבל כשאני כאן, בשנה השלישית, המאמן ספאחיה נתן לי לחקור את כל הכישרון ואני הגרסה הכי טובה של עצמי. ועכשיו דני הגרסה הכי טובה של עצמו וכולם יכולים להנות מזה".
שנים של קשיים (אלן שיבר)
שנים של קשיים (אלן שיבר)

מה חשבתם כשוושינגטון בחרה אותו?
"בוא נהיה כנים, דני נבחר בדראפט על ידי וושינגטון מסיבה אחת - הם רצו לנצח מיד ולהגיע לפלייאוף מיד. זה היה מאוד ברור, ראסל ווסטברוק, ברדלי ביל וטומי שפרד היו צריכים תוצאות ומהר. דני היה דמות שהבטיחה להם תוצאה טובה יותר ובמהירות. לצערנו זה כנראה לא היה מצב טוב עבורו, אני הכנתי אותו להפוך למנהיג במהירות. אבל הקלפים לא הסתדרו בצורה טובה, אז הוא סבל מכאבי גדילה שם. היה גם תסכול, ובהמשך פציעה וכל זה בקורונה. הוא עבד קשה מאוד אבל זה עיכב אותו, אבל מי יודע - אולי זה לטובה. יכול להיות שבלי זה הוא לא היה מוצא את האנשים שאוהבים אותו ורוצים שהוא יצליח".

לא יודע אם ראית את זה, אבל הוא אמר בראיון שעשה שברגעים האלה הוא חשב 'בשביל זה באתי לכאן?'
"לצערי, זה מה שאתה עובר אם אתה במקום שבו הלחץ גבוה, הציפיות גדולות ואין לך את התמיכה שאתה צריך. אבל בסוף במצבים קשים, ווינרים מנצחים, והוא הראה שהוא יכול לעבור את זה. הוא נלחם עם הלחצים האלה, הוא נפגש בהם בכל יום, הוא לא הוריד את הראש, אולי קצת אבל לא הרבה - ועכשיו הוא יכול להרים את הראש ולהסתכל לכולם בעיניים, להמשיך לשלוט במשחק כמו שהוא עושה. אני חושב שזה לא דבר רע להתמודד מול קשיים, הוא מוכן לזה ואנשים שמים לזה לב. אני זוכר שמייק שמיץ הגיע לכמה אימונים של מכבי כשהוא היה ב-ESPN ודיברנו על איך דני אמור להראות בהמשך. אני מאוד שמח להתעורר בבוקר ולראות את כל מה שדמיינו קורה הלכה למעשה על המגרש. מה שדני היום זה בדיוק מה שדמיינתי שהוא יהיה, זה מה שהאמנתי. האמנתי בכל יום שזה מה שיהיה, אבל כדי שתהיה את האמונה הזו צריך כישרון כמו של דני".

אתה גרת איתו בשנתיים הראשונות, תתאר את התחושות שלו ממה שאתה יודע
"בוושינגטון ראיתי את האנרגיה שלו דועכת. הביטחון שלו נפגע קצת, אבל דחפתי אותו בכל אימון כי רציתי לראות אותו שוב כמו שהוא, שימרנו על היכולות שלו וזה לא נראה הגיוני כי בשנתיים הראשונות בליגה הוא לא הצליח לעשות את זה במשחק פעם אחת. אבל לא עצרנו לרגע, לא הפסקנו, ועכשיו אנחנו רואים שוב שהוא השחקן הכי גדול על המגרש. הוא האתלט הכי טוב, הקלעי הכי טוב, עם הטכניקה הכי טובה ואתה רואה את זה שוב. ועדיין, יש לו הרבה מאוד מקום להשתפר. אני מאמין שהוא רק ילך ויהיה טוב יותר".

היו רגעים שבהם דני פקפק בעצמו?
"לא, מעולם לא היה רגע שבו הוא או מישהו מאיתנו הטיל ספק בכך שהוא שייך לרמה הגבוהה ביותר. היה תסכול שנבנה בגלל שהרגשנו שהוא לא מקבל את ההזדמנות הנכונה להראות את עצמו ולפתח את הפוטנציאל שלו עד הסוף. הוא עבר את הקושי הזה, את הספקות של אחרים ונשאר מרוכז בדרך שלו. הוא לא השווה את הדרך שלו לדרך של אחרים. הוא עבר מהייסורים לכוכבים, וזה רק הופך את הסיפור שלו לגדול יותר".

איך היה הקשר שלו עם ראסל ווסטברוק בוושינגטון?
"דני היה השחקן שנמצא הכי הרבה במתקן האימונים ובחדר הכושר בשנים האלה, והשחקן היחיד שהיה שם כל לילה עם הצוות שלו פרט לדני היה ווסטברוק. הוא הראה לדני מה היא עקביות - להביא את המספרים בכל משחק, והוא גם תרם לקהילה. דני למד ממנו הרבה, ראסל הוא שחקן היכל התהילה עתידי. לא הכל היה ורוד בינהם, אבל ככה החיים. אני ודני דיברנו הרבה על המנטליות שלו, על איך שהוא מתייחס למשחק ומה שהוא מביא בכל יום ויום. עכשיו דני עושה את זה, אבל הוא מוסיף גם יותר רגישות לצרכים של אחרים - זה תמיד היה הדבר הכי טוב בדני. הוא מנהיג רגשי נהדר, הוא יודע איך ומתי להרים את מי שסביבו יותר מהאחרים".

“לא קיבל את ההזדמנות הנכונה“
“לא קיבל את ההזדמנות הנכונה“
אתה רואה את מה שהוא עושה בפורטלנד... כמה רחוק זה עוד יכול להגיע? באיזה מונחים אנחנו צריכים לדבר על דני?
"מעכשיו זה יהיה אך ורק קשור ליציבות. אם הוא יהיה מוכן מנטלית, ידאג לגוף שלו וישמור על יציבות לאורך זמן כדי לתת את המקסימום בכל פעם. הוא יודע מה הוא צריך לעשות, הוא צריך לפתח את הפוטנציאל הפיזי שלו, הוא צריך להיות כמו שהוא - אחד משחקני ההגנה הטובים, משם הוא צריך לשלוט במשחק עם הכוח והמהירות שלו, ושהכדור יגיע אליו כדי שהוא ינהל את ההתקפות. אם הוא יצליח לשלוט לאורך זמן, לקרוא את הקצב של המשחק כמו יוקיץ' ודונצ'יץ', אין לו גבולות. כרגע הוא עושה את זה, הוא צריך לשמור על השליטה במשחק לאורך זמן".

מה הופך את אבדיה לשחקן יוצא דופן?
"דני התמודד מול כמות משוגעת של פחדים. הוא התמודד מולם בכל פעם והיה נחוש, הוא לא נתן להם להוריד אותו. 1,000 פעמים הוא ניצח את עצמו כדי להגיע למגרש ולהופיע, הוא היה צריך להתגבר על עצמו לפני שהוא מתגבר על היריב שלו. עם העבודה הזו שעשינו, דחפנו אותו למצבים מלחיצים, דחפנו את הכישרון שלו עם הידע שלנו ועם הציפיות שלנו כי ראינו מה הוא יכול להיות. במיוחד אם אתה מישראל, יש הרבה תקשורת וכולם מחפשים את השחקן הבא שיצליח. צריך להיות חסין מנטלית כדי לעבור את זה, זה בלתי יאמן, אתה חייב להיות מוכשר מנטלית. אני עבדתי עם כמה פרוספקטים, אבל לאף אחד לא הייתה יכולת לעבור קשיים יומיים כמו דני. לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי עד כה".

ולגביך, איך זה לראות את כל זה מרחוק?
"אתה יודע, כשהייתי בן 12 מייקל ג'ורדן חזר לבולס. בכל בוקר השתמשתי בכסף שלי לארוחת בוקר כדי לקנות עיתון ולראות כמה נקודות ג'ורדן קלע. ראיתי אותו קולע 35, 36, 40... קניתי את העיתון בשביל זה. עכשיו אני מתעורר בבוקר ואני רואה את דני עושה את זה, אני יכול לדמיין איך ילדים בישראלים מתעוררים בבוקר, לראות מה דני עשה. אני מקווה שהוא ימשיך להשפיע על ילדים ואנשים, ושימשיך לשחק ברמה הזו - הוא יודע מה עליו לעשות. כשאני רואה אותו עושה את זה, אני מרגיש כמו הילד שהייתי אז".