נכנסה להיסטוריה: הכירו את ענבר לניר

שם החל רצף מדהים של זכיות ואפס הפסדים, גם בגרנד סלאם אולן בטור שבמונגוליה וגם בטורניר המאסטרס היוקרתי בהונגריה. את חצי השנה האחרונה היא חתמה עם שתי מדליות ארד באליפויות אירופה שונות, כולל האחרונה באפריל, ועם עוד פודיום בגרנד סלאם בטוקיו. התקופה הנהדרת הזו העלתה אותה גבוה מאוד בדירוג העולמי, כאשר בתקופה מסוימת היא איישה את המקום הראשון. כעת היא במקום השלישי, ובעקבות כך את התחרות בפריז היא תתחיל אוטומטית משמינית הגמר.

אבל מעבר למדליות ולתוצאות הסופיות, אי אפשר שלא להתייחס לדרך שבה השיפור הזה הגיע. הדרך היא כמובן האופן בו לניר מתחרה על המזרן. הג'ודאית מתחילה קרבות כאילו היא יוצאת מלוע של תותח, וכבר בשניות הראשונות מנסה להגיע למצבים שיעניקו לה ניקוד. היא עושה זאת עם אחוזי הצלחה די גבוהים בשנה האחרונה, כשדי הרבה קרבות היא מכריעה עם איפון, לא עניין של מה בכך, בטח בעידן הנוכחי בו הרבה מתחרים משתמשים בטקטיקות אחרות לגמרי שגוררות את הקרב לניקוד זהב וענייני עונשים. השיפור הזה הוביל לכך שהיא רשמה ב-2023 קרוב ל-76% הצלחה בקרבות. הצלחה מסחררת.

לניר הראתה, עם רוח הלחימה האדירה שלה והפוטנציאל שעוד יכול להמשיך לגדול, שהיא לא סתם עוד יריבה בסבב העולמי, אלא היא אחת ששייכת לטופ ויכולה ביום נתון ללכת עד הסוף. עד כדי כך שקשה לסמן יריבה אחת בקטגוריית המשקל שלה שבוודאות אין לה סיכוי מולה, שכן גם מול שאר המתחרות בצמרת הדירוג יחד איתה, היא כבר השיגה ניצחונות בעבר, דוגמת אליצ'ה בלנדי האיטלקייה ואודרי צ'ומאו הצרפתייה.

מי שהיה פקטור חזק מאוד בצמיחה של לניר ובשינוי שהיא חוותה שעזר לה להגיע לנקודה בקריירה בה היא מסוגלת לנצח כל יריבה, הוא לא אחר מאשר המאמן שני הרשקו. אם יש מאמן במשלחת האולימפית הזאת לפריז, בכל ענף ספורט שהוא, שכבר יש לו ניסיון עצום והוא יודע לספק תוצאות בבמות הגדולות, זהו הרשקו. ראינו את זה גם היום.