ניצחון העומק: סיכום השחייה של ישראל

תחרויות השחייה בבריכה האולימפית בפריז הגיעו אמש (ראשון) לסיומן, ואחרי שלקחנו קצת אוויר שלא מהול בכלור, זה הזמן לסכם את התחרויות של הנבחרת הישראלית הגדולה בתולדות המדינה. מנקודות האור, דרך השאיפות לשיפור ועד לשורה התחתונה.

המספרים מדברים
ישראל הגיעה עם 17 שחייניות ושחיינים למשחקים, מהם 11 במשחים אישיים ו-6 שחייני/ות שליחים. השחיינים הישראלים העפילו תשע פעמים למשחי הערב - גמר אחד יוקרתי במיוחד בשליחים 4X200 חופשי ועוד שמונה העפלות לחצאי גמר, ששייכות לחמישה שחיינים שונים:
- אנסטסיה גורבנקו ב-100 חזה (עלתה מהמקום ה-7, מחקה את עצמה מחצי הגמר)
- אנסטסיה גורבנקו ב-200 גב (עלתה 13, סיימה 16)
- אנסטסיה גורבנקו ב-200 מעורב אישי (עלתה 11, סיימה 9)
- מירון חרותי ב-50 חופשי (עלה 10, סיים 13)
- גל כהן גרומי ב-100 פרפר (עלה 10, סיים 12)
- דניס לוקטב ב-200 חופשי (עלה 14, סיים 16)
- רון פולונסקי ב-100 חזה (עלה 16, סיים 16)
- רון פולונסקי ב-200 מעורב אישי (עלה 7, סיים 12)

• לכתבות נוספות לקראת המשחקים האולימפיים לחצו כאן לאתר שוונג

בנוסף לאלו, היו עוד שלושה משחים בהם הישראלים היו קרובים מאוד להעפלה לחצי הגמר - אביב ברזלי ב-200 גב (מקום 18), מרטין קרטאבי ב-50 חופשי (מקום 19) ותומר פרנקל ב-100 פרפר (מקום 21), כשגם רביעיות השליחים ל-4X100 מעורב מיקס (מקום 10) ו-4X200 חופשי נשים (מקום 11) לא היו רחוקות מגמרים נוספים.

עד כמה זה היסטורי? ובכן, מבחינת מספר הגמרים - השיא של ישראל היה בטוקיו, שם קיבלנו שני גמרים כחול-לבן, אך אז היו פרט אליהם בסך הכל עוד שתי העפלות לחצי הגמר. מבחינת המספרים, מדובר בנתונים היסטוריים. עד פריז, העפילו שחייני ישראל בסך הכל 9 פעמים לחצאי גמר אולימפיים ועוד חמש פעמים לגמר. כעת, בבת אחת מנת חצאי הגמר כמעט הוכפלה.

שוחים לעומק
המסקנה המתבקשת היא כמובן לגבי עומק הנבחרת. זו לא רק גורבנקו (אליה נגיע בהמשך), הנבחרת כיום כוללת שחיינים רבים שנמצאים בצמרת העולמית וכל אחד ואחת מהם יכולים ביום נתון להיות בחצי גמר אולימפי. מעולם לא היה עומק כזה לשחייה הישראלית בעבר, וקיבלנו זאת בתוצאות.

עצם העובדה שישראל העפילה בארבעה משחי שליחים שונים למשחקים, כפול מהשיא הקודם, ועוד הייתה כפסע מהשגת כרטיס חמישי, היא אחד הניצחונות הגדולים של המשלחת. השאיפה להתברג בקבוצות השליחים, גם עבור שחיינים שלא מצליחים להשיג קריטריון אישי, קורצת לשחייניות ושחיינים רבים - בגיל הנוער ומבין הבוגרים - ומשאירה את חלקם בענף.

עצם העובדה ששחיינים כמו רון פולונסקי, גל כהן גרומי, מירון חרותי או רביעיות השליחים מאוכזבים מאי העפלה לגמר ולא מסתפקים בטופ 16 אומרת הרבה לגבי המקום של ישראל בעולם. רק "לעשות את המיטב" לא מספיק כבר. בישראל רוצים העפלות לחצאי גמר וגמרים. זו הגישה, והיא אכן הולידה לא מעט הישגים.