תגיות: יורו 2024, נבחרת ספרד
כותבים, שדרים ופרשנים נוטים לשרבב את צמד המילים "סוף עידן" אחרי כל הדחה של נבחרת ספרד מטורניר גדול מאז זכתה בתואר המשולש שלה: יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012. למעשה אחרי שהניפה את גביע הנרי דלוני בגמר המדהים מול איטליה (0:4) באצטדיון האולימפי בקייב, הלכו ונשרו כל כוכבי דור הזהב לאט לאט ובזהירות. לצורך העניין ליורו הקרוב, תגיע לה רוחה, רק עם נציג אחד ששייך לדור ההוא וטעם את טעם הניצחון. קוראים לו חסוס נבאס, המגן הפעלתן של סביליה.
ובניגוד לטורנירים הקודמים, נראה שהפעם ספרד באמת נמצאת בפתחו של עידן חדש. האלמנט המרכזי ששלט בכל הנבחרות מאז תקופת הזוהר הוא הטיקי טאקה. החזקת הכדור כמטרה נעלה, התנפלות מהירה על הכדור אחרי כל איבוד, שימוש במסירות קצרות ונאמנות עיוורת ל-DNA שהוביל להצלחת הנבחרות של לואיס אראגונס המנוח ו-ויסנטה דל בוסקה. הכדורגל המתוכנת והאסתטי של צ'אבי, אינייסטה, דויד סילבה, ססק פברגאס ואחרים כבר לא יחזור, לפחות לא בטורניר הקרוב.
את פרפורי הגסיסה של הטיקי-טאקה אפשר היה לחוש ב-7 בדצמבר, 2022. ספרד מסרה את עצמה לדעת עם 1,019 מסירות במהלך 120 דקות נוראיות מול מרוקו (0:0) ולבסוף לא הצליחה להבקיע אף שער והודחה בדו קרב הפנדלים (3:0). "הכל הלך לעזאזל", סיכם לואיס אנריקה, את ההופעה החלשה שהיתה מעין שחזור של ההדחה מול רוסיה בשמינית גמר 2018. במשך דקות ארוכות ניסה המאמן לספק הסברים לכלי התקשורת ללא הצלחה. זה היה גם משחקו האחרון בנבחרת.