אוק יותר טוב: האם הת'אנדר פיצחו את הקוד?

הגנה פנטסטית שמחסלת כוכבים, שחקני משנה שמקבלים הזדמנות ומתעלים, ועושר מעורר קנאה שנים קדימה: אוקלהומה סיטי פתחה את עונת 2025/26 עם דומיננטיות חסרת תקדים, והדרך הייחודית בה בנתה את עצמה, מאפשרת לה לחלום על המילה שכבר יצאה מהאופנה בליגה: שושלת

ערן סורוקה
ערן סורוקה   23.11.25 - 14:21
Getting your Trinity Audio player ready...
(Photo by Soobum Im/Getty Images)

קואה פיט קיבל כדור מתחת לסל של קונטיקט. שני שחקני הפנים של ההאסקיז, המדורגים 3 בליגת המכללות, לא הפחידו אותו יותר מדי, והוא קלע את שתי הנקודות הראשונות שלו באותו ערב, מתוך הצגה של 16 נקודות, 12 ריבאונדים ושתי חסימות שעזרו לאוניברסיטה בה הוא משחק, אריזונה, לנצח בחוץ את אחת המועמדות לאליפות.

פיט אמור להיבחר באזור המקומות 8-10, על פי תחזיות כיום, כך שיש סיכוי לא רע שאחד השחקנים המבטיחים ביותר בדראפט 2026 ייפול הישר לידיה של הקבוצה הכי טובה בעולם; זו שנכון ליום ראשון, מובילה את ה-NBA עם מאזן 1:16, מנצחת בהפרש ממוצע של יותר מ-15 נקודות, נתון שלא היה כמוהו מעולם - וכל זאת לפני שהשחקן שנחשב לשני בטיבו אצלה שיחק דקה אחת של כדורסל העונה.אל תקנאו בדני אבדיה, שיצטרך להוביל כדור הלילה מול הת'נדר, בעת שאלה יחפשו נקמה במי שגרם להם להפסד היחיד העונה.

אבל אל תגידו שהכל באוקלהומה סיטי ת'נדר קל כרגע. "זו השאלה הקשה ביותר בכל הזמנים", ענה שיי גילג'ס אלכסנדר, שבעונה שעברה גרף בפעם הראשונה MVP, אליפות, MVP של סדרת הגמר ואת תואר מלכות הסלים, כאשר נשאל בימים האחרונים על ידי הקריאייטור ג'רמי ג'ונס שאלה פשוטה: מי השומר הטוב ביותר בקבוצה שלו. שיי התחבט, הרהר, ובסוף מצא תשובה. בערך.

"אני באמת לא יודע, השאלה מה אתה צריך", אמר שיי. "דאב, אייסי, לו, קאסו - אלה גארדים, ואז יש את צ'ט והארט. אין לי תשובה. אם אתה צריך מישהו שינטרל לחלוטין שחקן יריב - לו דורט. אם אתה צריך מישהו שיפטרל בכל רחבי המגרש ויחרב התקפות ליריבות - אלכס קארוסו. אם אתה רוצה מישהו שיכול להגיע לכל כדור ולגרום ליריבות לאיבודים - קייסון וואלאס".

"אם אתה בהרכב נמוך וצריך מישהו שישמור על ביג מן - ג'יילן וויליאמס. אם אתה בהרכב נמוך וצריך מישהו שיגן על הטבעת - צ'ט הולמגרן. ואז יש את אייזיה הרטנשטיין, בשביל הגנה על הטבעת, תקשורת בצבע והפרעה ליריבות".

הת'נדר לקחו את האליפות ב-2025 בזכות הגנה מטורפת, ורסטילית וקבוצתית ברמות שה-NBA לא הכירה שנים. כמו שיפוצניק עם ארגז כלים ששולף איזה מברג, פטיש או מקדחה ברגע הנכון, הת'נדר באים מולך עם כל כלי הנשק ופשוט מפעילים אותם בו זמנית: הם מזמזמים סביבך, לוחצים על מובילי כדור, מבינים זה את זה בטלפתיה, מנתקים קווי מסירה ואם איכשהו הגעת עד לטבעת - יחכו לך שם הולמגרן, מהחוסמים הטובים בליגה, והרטנשטיין.

לוח המשחקים שלהם בחודש הראשון של העונה היה השני הקל ביותר בליגה, ועדיין: הת'נדר כל כך טובים ועמוקים, שהשאלה שעולה היא האם מישהו יכול לעצור אותם לא רק העונה, כאשר ינסו להיות הקבוצה הראשונה מאז שושלת סטף ודוראנט שתיקח שתי אליפויות ברצף - אלא, פחות או יותר, עד סוף העשור.

הג'יילן ברונסון הבא עולה מהספסל?

רבות כבר נכתב על הדרך בה הת'נדר עלו לפסגה, איך השתמשו בליגת הפיתוח כדי לשייף את שחקני המשנה ולבנות פילוסופיה הגנתית, וכן, גם שמדובר באלופת ה-NBA השנייה הכי צעירה בהיסטוריה. אמירה ידועה גורסת כי הרבה יותר קל לקחת אליפות אחת מאשר לשמור עליה, כאשר כל הקבוצות בליגה שמות לך כוונת על המצח.

עם זאת, האמירה הזו לוקחת בחשבון את מה שפט ריילי כינה "The Disease of More": אחרי האליפות הראשונה מגיע שובע, האג'נדות הקבוצתיות נדחקות הצידה לטובת האג'נדות האישיות, והמרקם הקבוצתי שיצר את הקסם מתחיל להתפרק. בת'נדר, לפחות עד עכשיו, אין דבר כזה. אם כבר, יש שם אכן "עוד" - עוד שחקנים שמקבלים אחריות נרחבת יותר ומספקים את הסחורה.

הידיעה הבאה, למשל, תפסה בדיוק אפס שניות של תשומת לב תקשורתית בקיץ האחרון: ב-5 ביולי, הוחתם אייג'יי מיצ'ל בת'נדר לשלוש עונות בסך כולל של 8.7 מיליון דולר. אחרי שרוב העונה שעברה הוא שיחק על חוזה דו-כיווני וקיבל חוזה רגיל רק לקראת הפלייאוף - זכורה במיוחד ההחלטה המעניינת של המאמן מארק דאיגנולט להכניס אותו בשלב מוקדם במשחק 1 בגמר - הת'נדר בחרו לוותר על האופציה שלו לשנה נוספת ונעלו אותו עד 2028.

כאשר הת'נדר היו צריכים עזרה בתחילת העונה בהיעדרם של ג'יי-דאב, דורט וקארוסו, מיצ'ל קיבל הזדמנות - ומאז לא מביט לאחור. עם חוזה של 2.9 מיליון דולר בלבד בכל אחת משלוש העונות הקרובות, הבלגי יליד נאמור, שאפילו בטורנירי הנבחרות הצעירות של פיב"א לא בלט יותר מדי ונבחר רק במקום ה-38 בדראפט 2024, הופך לאחד הסיפורים המרשימים של העונה בליגה.

הוא כמעט שילש את ממוצע הנקודות שלו מעונת הרוקי - מ-6.5 ל-15.9, והכפיל את ממוצעי הריבאונדים והאסיסטים שלו. מעבר לזה, בקבוצה שאחד החסרונות היחידים שלה היה החוסר בהובלת כדור פרט לשיי, מיצ'ל לוקח על עצמו בחדווה את תפקיד הסקנדרי פליימייקר - האיש שמקבל את הכדור מהרכז כדי לסדר תרגילים - ופיתח כימיה נהדרת עם שחקני הפנים בפיקנרולים.

בשבוע שעבר פורסמה בבלוג Thunderous Intentions סטטיסטיקה מדהימה: בדקות בהן מיצ'ל על המגרש ושיי לא, הת'נדר עדיין מדורגים באחוזון ה-99 של הליגה במדד. גם הגנתית הוא נהדר, ברמה שגורמת לת'נדר לחשוב אם היא יכולה לוותר על דורט, שרק לאחרונה החל להיכנס לכושר אחרי פתיחה גרועה מאוד מבחינה התקפית, כאשר חוזהו יסתיים בקיץ הבא.

"הדרך בה הוא משחק מזכירה לי קצת את התקופה של ג'יילן ברונסון בדאלאס, הרבה לפני שהוא הפך לברונסון של הניקס, ועוד לפני הסדרה (נגד יוטה בפלייאוף) בה לוקה היה פצוע וברונסון סחב אותם", אמר עליו ביל סימונס בפודקאסט שלו ב-The Ringer, "לברונסון היו אז משחקים בהם היית צופה בו וחושב לעצמך - 'האם הבחור הזה באמת טוב, או שסתם השתגעתי?'".

"והוא הרגיש כל כך בנוח, שהוא כמעט הפך למותרות בדאלאס. בטוח שקבוצות אחרות מסתכלות ותוהות - האם הת'נדר באמת יוכלו לשמור על כל החבר'ה האלה? האם אנחנו יכולים לבנות את ההתקפה שלנו סביב אייג'יי מיצ'ל? כן, זה נשמע אבסורדי. גם העניין של ברונסון נשמע בהתחלה אבסורדי".

מחסל את סטף, ואז את לוקה

מיצ'ל הוא רק דוגמה אחת למה שמערכת פיתוח השחקנים המטורפת של הת'נדר מסוגלת לעשות. כמו ב"חנות קטנה ומטריפה", רק בריפיט, הם מגדלים עוד ועוד צמחים טורפים. "קאסו" כמו שקרא לו שיי, או קייסון וואלאס בשבילכם, פתח כל כך טוב בהגנה, כשהוא מוביל את הליגה כולה בחטיפות, עד שנראה שבשנתו השלישית בלבד הוא כבר אמור להיבחר לחמישיות ההגנה של העונה - בתנאי, כמובן, שיעקוף קודם את חבריו לקו האחורי.

הזריקות עוד לא נכנסות, אבל הוא כל כך טוב הגנתית שזה לא משנה. "הוא רק מתחיל להבין כמה דברים הוא מסוגל לעשות בהגנה", אמר עליו דורט, "הוא משקיע המון בצפייה בווידאו, ואפשר לראות את השיפור לפי הדרך בה הוא משחק". בשניים מהמשחקים היותר מאתגרים שהיו לת'נדר העונה, וואלאס קיבל כמשימה מרכזית את סטף קרי ואת לוקה דונצ'יץ'. שני הסופרסטארים קלעו מול הת'נדר 29 נקודות. ביחד.

את וואלאס, בניגוד למיצ'ל, הת'נדר כנראה לא יוכלו לשמור במחיר מבצע. השאלה כמה שחקן בן 22 כיום, שכבר עכשיו משחק ברמה של All-defensive team, יסכים להתפשר בשכרו כאשר יגיע התור של המנג'ר סם פרסטי להציע לו הארכת חוזה בקיץ הקרוב, יכולה להפוך אותו לאחד המלפפונים הלוהטים של קיץ 2027.

כי עד עכשיו הת'נדר פגעו בול עם כל הארכת חוזה שנתנו לשחקן משנה - מיצ'ל, ג'יילין וויליאמס (כ-8 מיליון דולר לעונה), אייזיה ג'ו וארון וויגינס (בין 8 ל-11 מיליון), אבל במציאות של חוקי השכר המגבילים, וואלאס עשוי להיות זה שיצטרך להרוויח פחות, או לחפש לעצמו בית אחר.

בין המהלכים שעשה פרסטי בקיץ, היו גם הארכות החוזים לשלושת הכוכבים של האלופה הטרייה. ההארכה של שיי, יותר מ-70 מיליון לעונה, תיכנס לתוקף רק בעונת 2027/28, אבל שנה קודם יתחילו החוזים הגבוהים של ג'יי-דאב ושל הולמגרן. בינתיים הפציעה של וויליאמס כבר עזרה לת'נדר באופן לא צפוי: אם היה נבחר לאחת מחמישיות העונה הנוכחית, ל-MVP או לשחקן ההגנה של העונה, הוא היה זכאי להרוויח בחוזהו הבא 30% מתקרת השכר של הקבוצה, במקום 25%.

רק שבינתיים ג'יי-דאב מחמיץ את 17 המשחקים הראשונים של העונה בגלל ניתוח ביד וניתוח המשך, אחרי ששיחק פצוע ביד הזו לאורך כל הפלייאוף - מה שאומר, על פי חוק 65 המשחקים, שאסור יהיה לו להחמיץ אף משחק נוסף. החיסכון לת'נדר לאורך 5 שנות החוזה? 47 מיליון דולר, שיעזרו להם להמשיך ולמצוא חיזוקים. והודות לגאונות של המנג'ר שלהם, יהיו להם הרבה הזדמנויות כאלה.

 

באר המשאלות של פרסטי

במשך שנים, פרסטי עמל על צבירת נכסים. בתפר שבין העשור הקודם לתחילת הנוכחי, הוא ניצל את ייאושן של קבוצות שרצו לנצח ועכשיו, לקח חוזים כבדים ואסף בחירות דראפט. הכל התחיל במפץ הגדול של קיץ 2019, כאשר העביר את פול ג'ורג' ללוס אנג'לס קליפרס - בעסקה בה הגיעו שיי והבחירה שהפכה לג'יי-דאב, ואת ראסל ווסטברוק ליוסטון - בעסקה בה הגיעו שלוש בחירות סיבוב ראשון (אחת מהן הפכה לניקולה טופיץ', שהחמיץ את עונתו הראשונה בגלל פציעה בברך, ובינתיים מתמודד גם עם סרטן באשכים).

את כריס פול, שהגיע בעסקת ווסטברוק, הם שלחו אחרי שנה לפניקס, ובכל עסקאות ההמשך של אותה פגרה מקוצרת הצליחו לשנע את קלי אוברה לגולדן סטייט בעסקה שהניבה את בחירת הסיבוב השני שהפכה לארון וויגינס. גם סטיבן אדאמס, אל הורפורד, דני גרין ואחרים הועברו, והבחירות המשיכו להצטבר בקצב מסחרר, כאשר חלקן הוחלפו בבחירות נוספות, שיתממשו שנים קדימה.

נכון, על הדרך היו לפרסטי המון ויתורים שאפשר להסתכל עליהם כפספוסים: את אלפרן שנגון הוא נתן ליוסטון שבונה סביבו וסביב קווין דוראנט מועמדת לאליפות, פייטון ווטסון שעשוי להטריד את הת'נדר בפלייאוף הקרוב הועבר לדנבר, עימנואל קוויקלי נשלח לניקס, ומצד שני אלכסיי פוקושבסקי קיבל חוזה ארוך טווח. אבל כשיש לך כל כך הרבה בחירות, בסוף מצליחים עם שחקנים כמו ג'יי-דאב (בחירה 12), ג'יילין (34), מיצ'ל (38) ו-וויגינס (55), אוספים שחקנים שלא נבחרו בדראפט כמו דורט, וזוכים באליפות - ואז אף אחד לא זוכר מתי פספסת.

כעת, אם תתנו לפרסטי דג זהב עם שלוש משאלות לקראת דראפט 2026, הוא יבקש אותן בסדר הזה: שהקליפרס, שהבחירה שלהם עוברת לת'נדר, ימשיכו לג'עג'ע; שיוטה תנסה להגיע לפליי-אין, רק כדי להיכשל ממש ברגע האחרון; ושמיאמי תגיע לפלייאוף, אבל ממקום נמוך יחסית. הבחירה של יוטה תעבור הקיץ לת'נדר רק אם לא תהיה בין מקומות 1 ל-8, ושל מיאמי תעבור לת'נדר אם לא תהיה בלוטרי. בצירוף המקרים הנכון, הת'נדר יוכלו לקבל שלוש בחירות טופ-16 בדראפט שנחשב עמוק ואיכותי במיוחד.

הבעיה שלהם במקרה כזה תהיה איך לפנות מקום בסגל לכולם; בקיץ שעבר הם נאלצו להיפרד מדילון ג'ונס, למרות שנראה לא רע במהלך עונת הרוקי, כדי לפנות את המקום ה-15 בסגל לתומאס סורבר, שלימים אמור לרשת את הרטנשטיין בעמדת הסנטר. (סורבר בינתיים הספיק לקרוע את הרצועה, מה שייאלץ אותו להחמיץ את כל העונה הנוכחית)

השילוב בין העומק והגיל הצעיר של הסגל הנוכחי, ועושר הבחירות בדראפט לשנים הקרובות, הופך את המחשבה על התמודדות מול הת'נדר למייאשת ממש. אם כבר, קבוצות אחרות מנסות לשכפל את ההצלחה שלהן ולבנות קבוצות צעירות סביב הגנה חזקה ובחירות דראפט רבות; בוושינגטון אפילו הביאו שורת אנשי מקצוע מהת'נדר למטרה הזו.

"הם אחת הקבוצות הכי עמוקות בהיסטוריה של הליגה", אמר צ'ארלס בארקלי, אחד שהיה בעצמו חלק מההיסטוריה של הליגה, אצל סימונס. "הם מזכירים לי את הפיסטונס של ימי אייזיה תומאס. כולם דיברו על אייזיה ועל ג'ו דומארס, אבל הרטנשטיין זה ביל ליימביר, ובספסל היו להם את ג'ון סאלי, ג'יימס אדוארדס, ויני ג'ונסון, מארק אגווייר. עשרה שחקנים שכל אחד יכול להיכנס ולתרום ישר, והיה מדהים לצפות בזה".

אז גם אם לא ישברו את שיא הניצחונות לעונה של גולדן סטייט (73); גם אם שיי, שממשיך עם מספרים דומים לאלה שנתן בעונה שעברה ועוד הולך ומוסיף אלמנטים למשחק שלו (כולל 50% מחצי מרחק באזור קו הבסיס, בכמעט 4 זריקות למשחק), לא ייקח MVP כי יוקיץ'; גם אם החזרה של ג'יי-דאב תהיה איטית; גם אם חלק משחקני המשנה לא יהיו בכושר או ייעדרו - הת'נדר לא ממש מודאגים. העגלה נוסעת, אין עצור. השיטה של דאיגנולט היא הדרך, ומי שיהיה מספיק טוב - יזכה להמשיך אותה. החודש, העונה, ובשנים הבאות.

"הם פשוט משחקים בדרך הנכונה", סיכם פול פירס בפוד Games with Names, "אני אוהב את שיי, והתרבות שהם בנו שם כל כך שונה. אפשר לראות את זה בראיונות כשכולם מקיפים אותו. זה מטורף כמה צעיר הוא כשהוא כבר ברמה הזו כיום. הם יכולים להתחיל שושלת, ברצינות. הקבוצה הזו פשוט בנויה לטווח הארוך".